אפקט הדומינו

המצאתו של משחק הדומינו מיוחסת לסינים, וסט אבני הדומינו הסיני הקדום ביותר מתוארך לשנת 1120 לספירה. על פי המסורת הסינית המשחק הומצא על ידי לוחם סיני רב מעללים במטרה להעסיק את חייליו, ולהשאיר אותם ערים במהלך שמירות לילה (מעניין מה המ"כ שוקרון היה אומר על זה). אבל, סט אבני דומינו קדום יותר נמצא בקברו של תות ענח אמון, והוא מתוארך לשנת 1355 לפני הספירה. בין אם הגיע מן המזרח הרחוק או מן המזרח התיכון, המשחק מצא דרכו אל איטליה במאה ה - 18, ומשם התפשט לאירופה כולה.

אנחנו, כידוע, נגרים רציניים שאינם מכלים זמנם במשחקי דומינו בטלים. אנחנו מכלים זמננו במשחקים אחרים, כאלה שדורשים כלי משחק יקרים בהרבה - מכשיר דומינו מבית היוצר של חברת פסטול.

הקוראים הנאמנים זוכרים ודאי כי אני עסוק כעת בבניית שעון, וכי החלטתי לבנות אותו תוך שימוש בלוחות רחבים ודקים שיכופפו ויחוברו זה לזה בחיבור אלכסוני. הלוחות הללו אינם יכולים להחזיק את עצמם, ולא נותר לי אלא לבנות קונסטרוקציה פנימית שתחזיק את השעון. מדובר בשש מסגרות אופקיות,  ובין כל שתיים מהן מחברים ארבעה מוטות אנכיים - סך הכל 64 מחברים של סין וגרז (mortice and tenon). מאחר שלא ממש התחשק לי להעביר יום שלם בחיתוך ובהתאמה של סין וגרז, החלטתי לבחור בפתרון קל יותר - מכשיר הדומינו.

מכשיר הדומינו הומצא על ידי חברת פסטול, ויצא לשוק בשנת 2006. מדובר במכשיר איתו קודחים שני גרזים, ומחברים ביניהם באמצעות סין חופשי (loose tenon) שנראה כמו אבן דומינו. מדובר במכשיר עם מקדח שמבצע שלוש תנועות בו זמנית (1) תנועה סיבובית (2) תנועה ימינה ושמאלה (3) תנועה קדימה ואחורה. שתי הראשונות מבוצעות על יד המכשיר עצמו, בעוד השלישית מבוצעת על ידי המפעיל.

למכשיר מנעד גדול מאוד. באמצעות החלפת המקדח ניתן לשנות את עובי הגרז. באמצעות הזזת כפתורים כאלה ואחרים ניתן לשנות את רוחב הגרז, את עומק הגרז, את הזוית של הגרז, ואת המרחק שלו מהדופן. אביזרים נוספים מאפשרים למקם את הגרז במרחק קבוע מן הקצה, ומאפשרים לקדוח גרז גם בגדם של חתיכות עץ קטנות במיוחד. חרף הפעולה הדי אלימה שמבצע המכשיר, הוא נשאר יציב מאוד (הרבה יותר מראוטר, למשל) ומבצע חיתוכים נקיים, מדויקים והדירים. כך, בסיועה של הנדסה גרמנית משובחת, השלמתי את ביצוע כל המחברים תוך שעתיים.

בכל זאת, כמה הערות (הרי פטור בלא כלום אי אפשר):

1. כל נסיון להפעיל את המכשיר עם מקדחים קהים או בלי חיבור לשואב אבק יסתיים במפח נפש (במקרה הטוב) או בתאונה (במקרה הרע). ברגע שהמקדח איננו חד או שהנסורת איננה מפונה המכשיר מתחיל לקפץ בעצבנות.
2. צינור שאיבת האבק ממוקם כך שהוא מפריע להפעלת המכשיר - או שמחזיקים את המכשיר בצורה לא נוחה או שמשתפשפים בצינור (המחוספס).
3. יש נטייה להשתמש במכשיר גם במקרים בהם יש יתרון ברור לשימוש בסין אינטגרלי (השיטה המסורתית) או בלשון חופשית (loose tongue) ארוכה. המכשיר איננו פתרון קסם לכל בעייה.
4. מחיר, מחיר, מחיר. המכשיר הבסיסי עולה בארה"ב כ - 800 דולר (לשם השוואה ראוטר טוב עולה כ - 150 דולר). למחיר זה צריך להוסיף את האביזרים הנלווים (כמה מאות דולרים) ואת אבני הדומינו (15 סנט לאבן). אם עוד אין לכם שואב אבק (של פסטול, כמובן) זה הזמן להצטייד באחד (1,200 דולר לעסקת חבילה של דומינו ושואב אבק). צאו וחשבו כמה מחברים צריך לעשות על מנת להחזיר את ההשקעה במכשיר.

שורה תחתונה - מכשיר טוב מאוד ויקר מאוד. עבור נגריה שעושה הרבה מחברים של סין וגרז זו השקעה משתלמת מאוד. לנגר החובב אני מציע להשקיע את הכסף בצעצועים אחרים. לכל מי שנמצא בין שני הקטבים הללו אני מאחל התלבטות ארוכה ונעימה.

הבלוג יוצא לחופשה בת שבוע במונטריאול הסמוכה (שש שעות נסיעה). לפיכך נתראה בעוד שבועיים. בינתיים - היזהרו מפטישים, ושיהיה לכם חג עצמאות שמח.