יום ראשון, 8 בפברואר 2015

רשומה מעלת אבק (חלק ב')

כל פוליטיקאי מתחיל יודע שאם הוא רוצה לספר סיפור טוב, הוא צריך לעשות שני דברים - להפוך את הסיפור לאישי ולהגזים (personalise and exaggerate). נשאיר את ההגזמות לפוליטיקאים, אבל נוסיף נופך אישי לרשומה הקודמת.

בכל פעם שאני נחשף לאבק של אלון אני מקבל גירוי מעצבן בכפות הידיים. לא מדובר במשהו דרמטי, והגירוי חולף כמה שעות לאחר תום החשיפה, אבל בכל זאת - זה די מעצבן ומפריע לעבודה. בכל פעם שאני נחשף לאבק של עץ שמשווק תחת המותג "רוזווד" אני סובל מגירוי באף (= התעטשות נמרצת), מגירוי בעיניים (= דמיעה נמרצת) ומצריבה בגרון. אני מכיר באופן אישי נגר מכובד (רוצה לומר - אין מדובר ב"מישהו" שהוא חבר של השכנה של הדודה של גיסתי) שנחשף לאבק של "רוזווד", סבל מתגובה אלרגית חריפה, בילה מספר ימים בבית חולים ועוד מספר לא מבוטל של ימים בבית. בכל פעם שאני נחשף לאבק של עץ שמשווק תחת המותג "פאדוק" אני סובל מגירוי באף. דווקא ארז הלבנון וצפצפה לא עושים עלי רושם.

אז מה עושים? מצמצמים ככל הניתן את החשיפה לאבק על ידי שימוש במערכת לשאיבת אבק, מערכת לסינון אוויר, נשמיות ולבוש מגן. העצות המובאות כאן מיועדות לטווח הנגרים שבין "החובב" לבין "המקצוען הבודד". אינני מתיימר להיות מומחה לבטיחות ולגהות. בסופו של דבר, מתוך נאמנות לאתוס הישראלי, כל אחד יעשה מה שהוא מבין.

מערכת שאיבת אבק
הדרך הטובה ביותר לצמצם את החשיפה לאבק היא לתפוש אותו קרוב ככל הניתן למקום בו הוא נוצר, והדרך הטובה ביותר לתפוש אותו הוא באמצעות מערכת שאיבת אבק. באופן כללי, מערכת שאיבת אבק מורכבת מחמישה חלקים:
  1. מאוורר - מייצר את זרם האויר, שגורם לשאיבת האבק.
  2. מערכת צינורות - מקשרת בין המאוורר לבין הכובעים.
  3. כובעים - התקנים הנמצאים במקום בו נוצר האבק, ותפקידם לתפוש את האבק. בחלק מן המקרים הכובע הוא חלק מן המכונה (המכשיר), ובחלק מן המקרים הוא תוספת למכונה.
  4. מסנן (פילטר) - תפקידו לסנן את האוויר המאובק, להותיר את האבק בתוך המערכת ולשחרר אוויר נקי החוצה.
  5. מפריד (ציקלון) - תפקידו להפריד את הנסורת מן האבק, לפני ההגעה אל המסנן. כך משפרים את יעילותו של המסנן ומאריכים את חייו.
בסדנאות קטנות מדובר לרוב במערכת פשוטה עם חיבור אחד לכובע, שמניידים אותה בין המכונות השונות. לעיתים, בנוסף למערכת הניידת, ישנה מערכת נייחת שמחוברת באופן קבוע למכונות הגדולות (מסור, מקצוע עליון, וכיו"ב). חשוב לשים לב לנקודות הבאות:
  • התאמה של הספק המערכת (ובעיקר של המאוורר) לכמות האוויר והאבק אותה יש לפנות. לשואב אבק ביתי אין שום סיכוי להתמודד עם קרייזיק גדל מידות. שאלת ההתאמה מסובכת יותר אם המערכת מחוברת עם צנרת קבועה למספר כובעים בו-זמנית.
  • צינורות ארוכים, בעלי קטרים משתנים, מפותלים, בעלי פניות חדות מקטינים באופן משמעותי את הספק המערכת.
  • הכובע הוא פשרה בין הרצון לתפוש כמות מירבית של אוויר ואבק לבין נוחות ובטיחות העבודה. צריך להשתדל ולבחור במכשירים עם כובעים שמהווים פשרה טובה, או לחילופין - לקנות או לבנות באופן עצמאי כובעים שכאלה. אני לא מצליח להבין מדוע, במאה ה-21, נגרים מוכנים עדיין לקנות ראוטר בלי חיבור סביר למערכת שאיבת אבק.
  • אין שום טעם לצייד את המערכת במסנן "אטומי" אם היא לא מיועדת לכך. באופן כללי - ככל שהמסנן בעל יכולת הפרדה טובה יותר, הספק המערכת יורד. אין טעם "לחנוק" את המערכת עם מסנן לא מתאים.
  • מומלץ מאוד להשתמש במפריד אם המערכת מחוברת למכונות שמייצרות הרבה נסורת (מסור שולחן). אם המכונות מייצרות רק אבק (משייפת) - המפריד מיותר, אבל איננו מזיק.
  • מומלץ למקם את מוצא המערכת מחוץ לסדנא (וזה לא שאנחנו לא אוהבים את השכנים). המערכות הללו רחוקות מלסנן את כל האבק, ואם אפשר להיפטר משאריות האבק מחוץ לסדנא - עדיף.
  • יש להקפיד על תחזוקה של המערכת - ניקוי פילטרים, ניקוי מיכלי / שקי אגירה, תקינות צינורות וכובעים.

מערכת סינון אוויר
מערכות סינון אוויר מהוות "קו הגנה שני". הן מיועדות ללכוד את החלקיקים שנמלטו ממערכת שאיבת האבק, ומצאו דרכם אל אוויר הסדנא. המערכות בנויות ממאוורר ומערכת פילטרים בעלי כושר הפרדה גבוה. המערכות, שמונחות על גבי משטח או תלויות מן התקרה, נבדלות זו מזו בהספק שלהן וברמת הסינון שלהן (וגם .. ברעש שהן מפיקות, בנוחות ניקוי והחלפת הפילטרים, ובמחיר).

קיים ויכוח האם מותר (כדאי) להפעיל את מערכות סינון האוויר בשעה שנמצאים בסדנא, או שיש להפעילן רק לאחר היציאה מן הסדנא. המצדדים בהפעלה "אחרי" טוענים כי בעצם פעולתן המערכות גורמות לסיחרור האוויר והאבק, מה שמגביר את החשיפה של הנגר לאבק, שאחרת היה שוקע מטה.  המצדדים בהפעלה "תוך כדי" טוענים כי מדובר בחלקיקי אבק כל כך קטנים שממילא אינם שוקעים מטה, ולכן עדיף להיפטר מהם מהר ככל הניתן.

היצרנים ואירגוני התקינה אינם מספקים המלצה חד-משמעית בנושא, והם מעדיפים לשמור על עמימות. בסדנאות שעבדתי בהם היה מקובל להפעיל את המערכות רק לאחר היציאה מן הסדנא, אבל לא הייתה הוראה חד-משמעית לא להפעיל אותן "תוך כדי". בכל אופן, מדובר בהפעלה ממושכת - גם כשמדובר במערכות גדולות ומקצועיות הן אמורות לפעול במשך מספר שעות על מנת להגיע לאוויר "נקי".

נשמיות
מטרתן של הנשמיות היא למנוע מחלקיקי האבק להיכנס אל תוך מערכת הנשימה. רוב הנשמיות מיועדות לשימוש חד-פעמי, או למספר קטן של שימושים. הנשמיות מגיעות בשלושה מקדמי הגנה - 4, 10, 20 (מסיכות הגנה מגיעות עד למקדם הגנה של 40, והן גם מספקות הגנה לעיניים). מקדם ההגנה המומלץ עבור עבודות נגרות הוא 20.
  •  עבור רוב פעולות הנגרות - עבודה עם מערכת שאיבת אבק תקינה חוסכת את הצורך בנשמית.
  • בכל פעולה הכרוכה בשיוף (ידני או ממוכן) מומלץ להשתמש בנשמית.
  • בכל פעולה הכרוכה בטיפול באבק (ניקוי מערכת השאיבה, ניקוי מכונות וכיו"ב) מומלץ להשתמש בנשמית.
  • בעבודה עם עץ בעל פוטנציאל רעילות גבוה מומלץ להשתמש בנשמית.
  • חשוב להשתמש בנשמית שמתאימה למבנה הפנים ואוטמת היטב.
  • חשוב להחליף את הנשמית על פי הוראות היצרן.

לבוש מגן
מטרתו של לבוש המגן היא למנוע מגע של העור עם האבק. כאשר עובדים עם עץ בעל פוטנציאל רעילות גבוה מומלץ לעבוד עם בגדים ארוכים, כפפות ומשקפי מגן או מסיכת פנים. יש להימנע מבגדים שיכלאו אבק בינם לבין העור. יש להקפיד על ניקוי הבגדים בצורה שתבטיח פיזור אבק מזערי.

קשה לראות, אבל שם מאחור נמצאת נגריה (וויקיפדיה)

לסיכום
  • אל תעבדו בלי מערכת שאיבת אבק מתאימה ומתוחזקת כהלכה. אם אין לכם מערכת כזאת - לכו לקנות (או לבנות) עכשיו. מגע של אבק במערכת הנשימה מסוכן לא פחות ממגע של להב המסור באצבע.
  • אם אתם משייפים או מתעסקים עם אבק - אל תעבדו בלי נשמית מתאימה ותקינה.
  • לא מזיק להצטייד במערכת סינון אוויר, אבל ממש לא חייבים.
  • במקרים מועדים לפורענות - הצטיידו בלבוש מגן הולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה