בתוקף הנסיבות נערוך אתנחתא קצרה מהדיון במודרניזם הסקנדינבי לטובת ענייני דיומא.
אבל לפני שנגיע לעניין עצמו, הבה נדלג את ספר יחזקאל (פרק א' פסוק ד'): "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ--כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ." המילה "חשמל" מופיעה במקרא שלוש פעמים - שלושתן בספר יחזקאל, שלושתן בביטוי "כעין החשמל". בין הפרשנים אין הסכמה על משמעותה של המילה, אך יש הסכמה כי מדובר במשהו נוצץ.
בתרגום השבעים (תרגום התנ"ך ליוונית, מאה שלישית לפני הספירה) תורגמה המילה העברית "חשמל" למילה היוונית "אלקטרון" (ἤλεκτρον), שמשמעותה ענבר (= אבן נוצצת). ברבות הימים גילה האדם כי אם משפשפים ענבר עם חתיכת בד מתרחשת תופעה מעניינת (שהיום אנו מכנים אותה "חשמל סטטי") - הענבר מושך אליו שערות, חתיכות נייר וכיו"ב. עד מהרה התגלו חומרים נוספים שמתנהגים באופן דומה. חומרים אלו כונו בלטינית "אלקטריקוס" (= כמו אלקטריק, כמו ענבר), ותחילת המאה השבע עשרה טובע סר פרנסיס בייקון את המונח האנגלי "electric". את האיזכור הראשון של המילה בכתב אנו מוצאים כבר בשנת 1646.
המילה "electric" התפשטה לשפות נוספות, ובכללן אידיש - שם אנו מוצאים את המילה "עלקטעריק". יהודה לייב גורדון (מראשוני משוררי ההשכלה, 1830 - 1892) החליט להחזיר עטרה ליושנה, ולשוב אל החשמל המקראי. בשירו "שני יוסף בן שמעון" הוא כותב:
ועל מנת לוודא שכולם מבינים במה מדובר הוא מוסיף הערת שוליים - "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן התרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". גורדון אמנם חידש "חשמלה", אך עד מהרה אומצה הגירסא הקצרה "חשמל".
אז למה אני מתיש אותכם בסיפורים על חשמל? כדי שגם אתם תיסבלו. את השבוע האחרון אני מבלה בחישמול הסדנא שלי - תליית תעלות, השחלת עשרות מטרים של כבלים, חיבור קופסאות סעף, שקעים רגילים, שקעים תלת-פאזיים, מפסקי ביטחון ומפסקים רגילים. והדובדבן שבקצפת - תלייה של שמונה עשר גופי תאורה מן התקרה. אני חוסך לכם את הציקצוקים - הכל נעשה בהנחייתו ובפיקוחו של חשמאלי מוסמך (ואיש נהדר).
רגע, רגע, רגע - יש לך סדנא, ולא סיפרת לנו? לאחר המתנה של כמעט שנה - המתנה ארוכה בעיני "חדשים" (כמוני) וקצרה בעיני "ותיקים" (שעוד זכו להתחכך בגבורה עצמה) - הכוכבים הסתדרו נכון, והחל מהאחד ביולי אני השוכר המאושר של מבנה תעשייתי בגודל של 116 מ"ר כאן במדרשת בן-גוריון. לפני שבוע הצטרפו לחגיגה המכונות הגדולות - מסור שולחן, מסור סרט, מיישרת, מקצוע עובי, משייפת (קטנה) ושואב אבק (גדול).
הנה תשובות לכמה שאלות שאתם בטח רוצים לשאול.
שאלה: יש כבר שם?
תשובה: כן. המדרשה לנגרות.
שאלה: מה הרעיון?
תשובה: לשלב בין בניית רהיטים והוראת נגרות.
שאלה: מה התוכנית?
תשובה: קורס מבוגרים (מתחילים / מתקדמים) - יום בשבוע, שתיים עשרה פגישות, שלוש שעות לכל פגישה. חוג נוער - יום בשבוע, שעה וחצי כל פגישה. סדנאות סוף שבוע ארוך (בנושאים שונים) - מיום חמישי אחרי הצהריים ועד למוצאי שבת. עבודה מודרכת בנגריה לתלמידים - עפ"י תיאום. בכל הפעילויות - עד שישה משתתפים בו זמנית.
שאלה: מתי מתחילים?
תשובה: סדנא ראשונה תתקיים "בחגים". הקורסים והחוגים יתחילו "אחרי החגים".
שאלה: יש אירוע פתיחה רשמי?
תשובה: טוב ששאלתם. אירוע ההשקה יתקיים בסוף חודש אוגוסט.
שאלה: איפה אפשר למצוא עידכונים שוטפים?
תשובה: הכי נוח להתעדכן בדף הפייסבוק של המדרשה לנגרות (לא צריך לחפש, אפשר פשוט ללחוץ כאן ולעשות Like) או באתר האינטרנט שתכף עולה לאוויר העולם.
שאלה: איך אפשר לברר עוד פרטים, להרשם לקורסים ולסדנאות, ולאחל בהצלחה?
תשובה: אפשר לשלוח דוא"ל (eyalgilat@gmail.com), להתקשר ולדבר (054-7425003) או פשוט לבוא ולבקר (מדרשת בן-גוריון).
אבל לפני שנגיע לעניין עצמו, הבה נדלג את ספר יחזקאל (פרק א' פסוק ד'): "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ--כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ." המילה "חשמל" מופיעה במקרא שלוש פעמים - שלושתן בספר יחזקאל, שלושתן בביטוי "כעין החשמל". בין הפרשנים אין הסכמה על משמעותה של המילה, אך יש הסכמה כי מדובר במשהו נוצץ.
 |
| סוגים שונים של ענבר (וויקיפדיה) |
המילה "electric" התפשטה לשפות נוספות, ובכללן אידיש - שם אנו מוצאים את המילה "עלקטעריק". יהודה לייב גורדון (מראשוני משוררי ההשכלה, 1830 - 1892) החליט להחזיר עטרה ליושנה, ולשוב אל החשמל המקראי. בשירו "שני יוסף בן שמעון" הוא כותב:
הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה,
כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלאֲכֵי מַעְלָה,
יֵדָעוּם הַחוֹקְרִים גְּלוּיֵי־הָעֵינָיִם.
כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלאֲכֵי מַעְלָה,
יֵדָעוּם הַחוֹקְרִים גְּלוּיֵי־הָעֵינָיִם.
ועל מנת לוודא שכולם מבינים במה מדובר הוא מוסיף הערת שוליים - "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן התרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". גורדון אמנם חידש "חשמלה", אך עד מהרה אומצה הגירסא הקצרה "חשמל".
אז למה אני מתיש אותכם בסיפורים על חשמל? כדי שגם אתם תיסבלו. את השבוע האחרון אני מבלה בחישמול הסדנא שלי - תליית תעלות, השחלת עשרות מטרים של כבלים, חיבור קופסאות סעף, שקעים רגילים, שקעים תלת-פאזיים, מפסקי ביטחון ומפסקים רגילים. והדובדבן שבקצפת - תלייה של שמונה עשר גופי תאורה מן התקרה. אני חוסך לכם את הציקצוקים - הכל נעשה בהנחייתו ובפיקוחו של חשמאלי מוסמך (ואיש נהדר).
הנה תשובות לכמה שאלות שאתם בטח רוצים לשאול.
שאלה: יש כבר שם?
תשובה: כן. המדרשה לנגרות.
שאלה: מה הרעיון?
תשובה: לשלב בין בניית רהיטים והוראת נגרות.
שאלה: מה התוכנית?
תשובה: קורס מבוגרים (מתחילים / מתקדמים) - יום בשבוע, שתיים עשרה פגישות, שלוש שעות לכל פגישה. חוג נוער - יום בשבוע, שעה וחצי כל פגישה. סדנאות סוף שבוע ארוך (בנושאים שונים) - מיום חמישי אחרי הצהריים ועד למוצאי שבת. עבודה מודרכת בנגריה לתלמידים - עפ"י תיאום. בכל הפעילויות - עד שישה משתתפים בו זמנית.
שאלה: מתי מתחילים?
תשובה: סדנא ראשונה תתקיים "בחגים". הקורסים והחוגים יתחילו "אחרי החגים".
שאלה: יש אירוע פתיחה רשמי?
תשובה: טוב ששאלתם. אירוע ההשקה יתקיים בסוף חודש אוגוסט.
שאלה: איפה אפשר למצוא עידכונים שוטפים?
תשובה: הכי נוח להתעדכן בדף הפייסבוק של המדרשה לנגרות (לא צריך לחפש, אפשר פשוט ללחוץ כאן ולעשות Like) או באתר האינטרנט שתכף עולה לאוויר העולם.
שאלה: איך אפשר לברר עוד פרטים, להרשם לקורסים ולסדנאות, ולאחל בהצלחה?
תשובה: אפשר לשלוח דוא"ל (eyalgilat@gmail.com), להתקשר ולדבר (054-7425003) או פשוט לבוא ולבקר (מדרשת בן-גוריון).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה