יום ראשון, 24 בינואר 2016

טיפוסים וחיתוכים

הבה נפתח את הרשומה בשיר אהבה משנת 1995 - תשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום. מילים ולחן - אמיר בן דוד. השיר הזה הוא אחד השירים המוצלחים ביותר (אם לא ה) של להקת אבטיפוס. הלהקה נוסדה בשנת 1985, הגיעה לשיא תפארתה בשנת 1995, ומאז שקעה אל תהום הנשיה.


מקור המילה טיפוס הוא יווני - typus. המשמעות המקורית של המילה הייתה "להכות", משם התפתחה המשמעות לתאר את "התוצאה של המכה", ומשם התפתחה המשמעות לתאר תוצאה ספציפית "סמל, חותם, תבליט, דמות". האנגלית אימצה את המשמעויות בסדר הפוך: במאה ה - 15 אנו מוצאים את המשמעות של "סמל", ובמאה ה - 18 אנו מוצאים את המשמעות הקשורה לעולם הדפוס (שהיא מקבילה למשמעות המקורית "להכות"). המשמעות המקובלת היום של "קבוצה עם מאפיינים משותפים" נכנסה לשפה האנגלית רק במחצית המאה ה - 19.

גם העברית אימצה את המילה היוונית typus, אך המשמעויות התפצלו בין שתי מילים. הראשונה - "דפוס" במשמעות של תבנית, הטבעה, והדפסה (print). השניה - "טיפוס" במשמעות של קבוצה עם מאפיינים משותפים.

אתם ודאי אומרים לעצמכם: "הסברים מלומדים, אבל עכשיו נראה אותו מקשר את המילה היוונית typus לפועל העברי לטפס". אז, זהו - אין קשר בין המילה "טיפוס" לבין הפועל "לטפס". מקור הפועל "לטפס" הוא ככל הנראה בשורש העברי "תפש" (או "תפס"). בתקופת התלמוד הפכה השין לסמך, התו הפכה לטית, והמשמעות התייחדה והתרחקה מן המקור. טיפוס (type) וטיפוס (climb) אמנם נשמעות אותו הדבר, אך אין ביניהן כל קשר.

היום נדבר על טיפוס מיוחד של חיתוך באמצעות ראוטר - חיתוך בטיפוס (climb cutting). שיטת העבודה המקובלת עם ראוטר (שנקראת גם חיתוך בדחיפה - push cutting) מתבצעת כאשר העובד נמצא בצד שמאל של הראוטר שנדחף קדימה. כפי שרואים בתרשים (שאומץ מ - FWW) הראוטר נע קדימה, והביט מסתובב עם כיוון השעון. בתצורה הזאת הביט שפוגש את העובד מושך את הראוטר אחורה, ולנגר קל לשלוט במשיכה הזאת באמצעות דחיפת הראוטר קדימה. למרבה הצער, בתצורה זאת הביט מרים את הסיבים (= דוחף אותם החוצה) וקיים חשש משמעותי לקריעה של סיבים.

חיתוך בדחיפה

חיתוך בטיפוס מתבצע כאשר העובד נמצא בצד ימין של הראוטר שנדחף קדימה. בתצורה הזאת הביט שפוגש את העובד דוחף את הראוטר קדימה, לאותו כיוון בו הנגר דוחף את הראוטר. במצב כזה קשה לשלוט בראוטר, והראוטר "ממריא". מצד שני, בתצורה זאת הביט דוחס את הסיבים (=דוחף אותם פנימה) והחשש לקריעה של סיבים הוא מזערי.

חיתוך בטיפוס




כשזה מגיע לדברים מתעופפים בסדנא, כולנו נעדיף סיבים על פני ראוטר. לפיכך, צריכים סיבה טובה מאוד כדי להשתמש בחיתוך מטפס. אז מתי בכל זאת כדאי להשתמש בחיתוך בטיפוס? המקרה הקלאסי בו משתמשים בסוג זה של חיתוך הוא בפעולת גיזום (trimming), כאשר גוזמים פורניר או פורמייקה (לא עלינו) באמצעות ביט עם מיסב (flush trimming). במקרים כאלה החשש לקריעת סיבים גבוה וכמות החומר שמורידים קטנה מאוד, כך שחיתוך בטיפוס הוא פתרון טוב ולא מסוכן.

אם בכל זאת מחליטים להשתמש בחיתוך מטפס במקרים אחרים חייבים לעבוד מאוד מאוד בזהירות, לאחוז בראוטר בצורה יציבה, לאכול מעט חומר (שהראוטר לא יקיא עליכם), ולהתכונן לצרות. אסור להשתמש בחיתוך מטפס כאשר הראוטר "כלוא", למשל כאשר חותכים עיגול עם ראוטר שמחובר למחוגה. כמו בסרטי פעולה - המסוק של הרעים מנסה להמריא אבל הטובים הצליחו לקשור אותו בכבל לרצפה. כולנו יודעים איך זה נגמר.

כאשר עובדים עם ראוטר שנמצא בשולחן, השימוש בחיתוך מטפס מסוכן הרבה יותר. מאחר שהראוטר קבוע, העובד הוא שימריא. על פי רוב, האחיזה בעובד פחות טובה מהאחיזה בראוטר, והעובד קל יותר יותר מהראוטר, כך שמובטחת לנו המראה מרשימה ביותר. המלצתי החמה - למעט פעולת גיזום, אל תשמשו בחיתוך מטפס על שולחן ראוטר. אם אתם מתעקשים בכל זאת - החזיקו את העובד היטב באמצעות ג'יג מתאים, הורידו מעט חומר, והיו מוכנים לצרות.

הנוסעים מתבקשים להדק את חגורות הבטיחות. טיסה נעימה.

אין תגובות:

פרסום תגובה