השלמתי לאחרונה קופסה עבור מגילת אסתר. אני מתכוון למגילה ממש - עשויה עור וכתובה בכתב יד. המגילה הוזמנה ע"י לקוח בריטי, שתורם אותה לבית הכנסת שלו ומעונין שהקופסא בה תאוחסן תבנה בישראל. הקופסה בנויה אדר (מייפל) ודובדבן. בחזיתה מוטבע מגן דוד, ובתוכה ישנן קשתות עליהן מונחת המגילה. מידות הקופסא 15 * 15 * 60 ס"מ.
שלוש הערות:
הקופסה - הקופסה בנויה בטכניקה שמשלבת פשטות ביצוע עם תוצאה מרשימה. הקופסה כולה מחוברת באמצעות מחבר מסוג אחד ולו שני צדדים. בצד אחד (הצהוב בתרשים) חורצים את הדופן הפנימית, ובצד השני (הכחול בתרשים) חורצים את הקצה. מקובל כי הצדדים הארוכים נחרצים בדופן הפנימית והצדדים הקצרים נחרצים בקצה. המכסה והתחתית נחרצים בדופן הפנימית והקצוות העליון והתחתון של הצדדים נחרצים בקצה. זה מבלבל בפעם הראשונה (וגם בפעמים הבאות) - הדרך הטובה להתגבר על הבלבול היא באמצעות שרטוט. כמו בטכניקות אחרות של בניית קופסה - בונים את כל הקופסה ואז חותכים אותה לשני חלקים - עליון ותחתון.
הדרך הנוחה לייצור המחבר היא באמצעות שולחן ראוטר. והרי סדר הפעולות:
כעת חותכים פסי עץ עם פרופיל ריבועי (של 6 מ"מ, במקרה שלנו) מדביקים אותם בפינות הקופסה, ולאחר הייבוש מקציעים / משייפים אותם לגודל הנכון.
הצירים - הלקוח ראה עבודה קודמת שלי עם צירים מעץ והתלהב מאוד מהרעיון. מסיבה לא כל כך ברורה החלטתי כי עדיף שהצירים לא יבלטו מחוץ לקופסה. לרוב, כמשתמשים בצירים מעץ הם מחוברים לקופסה מבחוץ. במקרה שלנו הסרן (ציר הסיבוב) ושאר חלקי הציר נמצאים בתוך הדפנות. כתוצאה מכך נוצרות כמה בעיות - חייבים להכניס את הסרן לתוך הציר לפני ההדבקה של הציר לקופסה, אין שם דרך שאפשר לקלוב (מלשון קליבה) את הציר לקופסה, קשה מאוד לבדוק (לפני ההדבקה) שהציר עובד כהלכה. אבל כמו שהמורה שלי נהג לומר - את הדברים הקלים כולם יכולים לעשות.
כפי שרואים בתמונה למעלה כל ציר מורכב משלושה חלקים - שני חלקים צרים המחוברים לחצי התחתון וחלק אחד רחב שמחובר לחצי העליון. את בדיקת ההתאמה שלפני ההדבקה ביצעתי בסיוע דבק דו-צדדי (דו"צ, בלשון העם). חיברתי את חלקי הצירים וסרנים למקומם עם דו"צ - פתחתי וסגרתי כמה פעמים (בזהירות) את הקופסה, ונראה היה שהעסק עובד. השלב הבא היה הדבקת החלקים הצרים לחצי התחתון. כל ציר הודבק בתורו באמצעות super glue, שהופעל עליו לחץ באמצעות אצבעות דואבות במשך שתי דקות. השלב הבא כלל טיול ארוך מאוד עם הכלבה בפרדסים שסובבים את הנגריה, ריקון השלפוחית והטמנת הטלפון עמוק בתוך התיק. השלב הסופי כלל הכנסת הסרנים והחלקים הרחבים (של החצי העליון) בין החלקים הצרים (שכבר הודבקו), והדבקה הרואית של חלקים אלה אל החצי העליון של הקופסה - שוב באמצעות super glue והידוק באמצעות האצבעות.
הסוגר - כשחפצים בסוגר נסתר אין יותר מדי פתרונות מדף מוכנים. אני נוהג להשתמש במגנטים חזקים (מה שמתקרא rare earth magnets). במקרה שלנו הטמנתי בחורים שטוחים שלושה מגנטים מתחת לקנט הפורניר של החצי התחתון ובצורה תואמת הטמנתי שלושה מגנטים בחצי העליון. לפני ההטמנה, רצוי לוודא שהמגנטים נמצאים בקוטביות הנכונה (טעות שמחירה קופסה שאיננה נסגרת). לא כל כך פשוט להשיג את המגנטים האלה בארץ - המעוניינים מוזמנים לפנות אל ט.מ.מ. - יש להם כל מגנט שמישהו יכול להעלות בדעתו.
זהו זה. חגפורים אורים שמח.
שלוש הערות:
הקופסה - הקופסה בנויה בטכניקה שמשלבת פשטות ביצוע עם תוצאה מרשימה. הקופסה כולה מחוברת באמצעות מחבר מסוג אחד ולו שני צדדים. בצד אחד (הצהוב בתרשים) חורצים את הדופן הפנימית, ובצד השני (הכחול בתרשים) חורצים את הקצה. מקובל כי הצדדים הארוכים נחרצים בדופן הפנימית והצדדים הקצרים נחרצים בקצה. המכסה והתחתית נחרצים בדופן הפנימית והקצוות העליון והתחתון של הצדדים נחרצים בקצה. זה מבלבל בפעם הראשונה (וגם בפעמים הבאות) - הדרך הטובה להתגבר על הבלבול היא באמצעות שרטוט. כמו בטכניקות אחרות של בניית קופסה - בונים את כל הקופסה ואז חותכים אותה לשני חלקים - עליון ותחתון.
הדרך הנוחה לייצור המחבר היא באמצעות שולחן ראוטר. והרי סדר הפעולות:
- מקציעים את לוחות העץ לעובי שהוא פי שלושה מקוטר הכרסום בו רוצים להשתמש (בתרשים המצורף קוטר הכרסום הוא 5 מ"מ ועובי העץ הוא 15 מ"מ). חותכים את הלוחות למידה הרצויה.
- מכוונים את הגובל למרחק של 5 מ"מ מהכרסום.
- מכוונים את גובה הכרסום ל - 5 מ"מ. חורצים את כל החלקים של "הדופן הפנימית" - הצדדים הארוכים, המכסה והתחתית.
- מכוונים את גובה הכרסום ל - 10 מ"מ (בפועל עושים מעבר ראשון עם 5 מ"מ, ואח"כ מעבר שני עם 10 מ"מ). חורצים את כל החלקים של "הקצה" - הצדדים הקצרים והקצוות של כל הצדדים.
- מכוונים את הגובל למרחק של 0 מ"מ, מורידים את הכרסום ל - 6 מ"מ, ומנקים את הפינה הפנימית של חלקי "הקצה".
כעת חותכים פסי עץ עם פרופיל ריבועי (של 6 מ"מ, במקרה שלנו) מדביקים אותם בפינות הקופסה, ולאחר הייבוש מקציעים / משייפים אותם לגודל הנכון.
הצירים - הלקוח ראה עבודה קודמת שלי עם צירים מעץ והתלהב מאוד מהרעיון. מסיבה לא כל כך ברורה החלטתי כי עדיף שהצירים לא יבלטו מחוץ לקופסה. לרוב, כמשתמשים בצירים מעץ הם מחוברים לקופסה מבחוץ. במקרה שלנו הסרן (ציר הסיבוב) ושאר חלקי הציר נמצאים בתוך הדפנות. כתוצאה מכך נוצרות כמה בעיות - חייבים להכניס את הסרן לתוך הציר לפני ההדבקה של הציר לקופסה, אין שם דרך שאפשר לקלוב (מלשון קליבה) את הציר לקופסה, קשה מאוד לבדוק (לפני ההדבקה) שהציר עובד כהלכה. אבל כמו שהמורה שלי נהג לומר - את הדברים הקלים כולם יכולים לעשות.
הסוגר - כשחפצים בסוגר נסתר אין יותר מדי פתרונות מדף מוכנים. אני נוהג להשתמש במגנטים חזקים (מה שמתקרא rare earth magnets). במקרה שלנו הטמנתי בחורים שטוחים שלושה מגנטים מתחת לקנט הפורניר של החצי התחתון ובצורה תואמת הטמנתי שלושה מגנטים בחצי העליון. לפני ההטמנה, רצוי לוודא שהמגנטים נמצאים בקוטביות הנכונה (טעות שמחירה קופסה שאיננה נסגרת). לא כל כך פשוט להשיג את המגנטים האלה בארץ - המעוניינים מוזמנים לפנות אל ט.מ.מ. - יש להם כל מגנט שמישהו יכול להעלות בדעתו.
זהו זה. חג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה