שוב מגיע חג החנוכה ועימו הנסיונות הכושלים לשיר את "מי ימלל". הטקסט פשוט וקצר (בוודאי בהשוואה לששת הבתים של "מעוז צור ישועתי"), הלחן (האנגלי, במקור) גם הוא אינו מסובך. המוקש טמון ברצון לשיר קנון. בעוד אלה פוצחים בשירת "שמע", אלה אמורים לפצוח בשירת "מי ימלל". איכשהו זה תמיד נגמר בכי רע - או שכולם מתאחדים לשירה משותפת או ששני הקולות הולכים ומתרחקים להם זה מזה עד להיווצרותה של קקפוניה חסרת תקנה.
חוסר הצלחה מסוג אחר רודף אותי בכל פעם שאני נאלץ להשתמש בסרגל קנה מידה משולש. הרעיון שעומד מאחורי הסרגל הוא הרצון לחסוך למשתמש את הצורך בחישוב קנה מידה. בוחרים את הצד המתאים של הסרגל (כלומר, את קנה המידה הרצוי) ומאותו רגע משתמשים בשנתות שמופיעות על הסרגל, תוך התעלמות מהמידות ה"אמיתיות".
אני יודע שיש אנשים שהשימוש בסרגל קנה מידה מאוד נוח עבורם, אבל עבורי הסרגל מהווה מטרד. ראשית - הסרגל מכיל 12 (!!!) קני מידה שונים. הסיכוי להשתמש בקנה מידה אחד, ולהצליח לשוב אליו שלושים שניות מאוחר יותר הוא פשוט אפס. שנית - אני פשוט לא מצליח להשתחרר מהמידות ה"אמיתיות" - אני לא מסוגל לראות שמסומן על הסרגל 5 מטר, לראות שבעצם מדובר ב - 25 מ"מ ולא לעשות את החישוב של קנה המידה במוחי. מאז שאני מתכנן את הרהיטים שלי באמצעות תוכנת מחשב נחסך ממני הצורך להתמודד עם הסרגל - אבל אין שום סיבה להפסיק להתלונן בנושא.
יש דבר מה נוסף המקשר בין שתי המשימות (שירת קנון ושימוש בסרגל קנה מידה) והוא העשב הנקרא קנה. הקנה הוא עשב ישר, ובהשאלה הכוונה לחוק, סדר, תקן (סטנדרט), מידה. המילה נכנסה לשפות הלטיניות דרך היוונית, ונמצאת שם היום במשמעות המושאלת canon ובמשמעות המקורית cane. המשמעות בהקשר לקנה מידה מופיעה בתנ"ך בספר יחזקאל (פרק מ' פסוק ה') - "וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד." את המשמעות בהקשר לקנון (שירה בשני קולות) קיבלנו בחזרה מן השפות הלטיניות - חוק, סדר שבו יש לשיר (ולא תמיד מצליחים).
הקנה הוא שם למספר רב של עשבים, ובין השאר הוא שם לצמח הבמבוק (חזרן). הבמבוק גדל בדרום ובמזרח אסיה, וקצב הגדילה שלו הוא בין המהירים בטבע. הצמח שימש בתעשיית הרהיטים הסינית מזה מאות שנים - היום כמעט שאין משתמשים בצמח, אך הסגנון של חלק מן הרהיטים עדיין מרמז על החומר המקורי ממנו נבנו. הבמבוק שימש לבנייתם של מבנים שונים (החל בבקתות פשוטות וכלה בגשרים תלויים) במשך אלפי שנים. הביתן ההודי ביריד Expo 2010 נבנה מבמבוק והוא המבנה הגדול ביותר שנבנה מחומר זה - לצורך בנייתו השתמשו ב - 30 ק"מ של במבוק.
בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש בבמבוק בארצות המערב - בעיקר כחומר ריצוף. השימוש בבמבוק נתפש כשימוש בחומר בר-קיימא (sustainable). הבמבוק גדל במהירות, והשימוש בו נראה פחות מזיק משימוש בעץ שכרוך בכריתת יערות. עם התרחבות השימוש התרחבה גם הביקורת - תהליך ייצור המרצפות איננו "ירוק" במיוחד, תנאי העבודה של הפועלים בחוות ובמפעלים מפוקפקים משהו, שינוע המרצפות מן המזרח אל ארצות היעד במערב כרוך בזיהום רב, והתגמול הכספי הגבוה למגדלים גורם לכריתה אינטנסיבית מאוד של שדות הבמבוק תוך התעלמות מההשפעות ארוכות הטווח. בקיצור - התשובה לשאלה האם באמת מדובר בחומר בר קיימא איננה חד משמעית.
חוסר הצלחה מסוג אחר רודף אותי בכל פעם שאני נאלץ להשתמש בסרגל קנה מידה משולש. הרעיון שעומד מאחורי הסרגל הוא הרצון לחסוך למשתמש את הצורך בחישוב קנה מידה. בוחרים את הצד המתאים של הסרגל (כלומר, את קנה המידה הרצוי) ומאותו רגע משתמשים בשנתות שמופיעות על הסרגל, תוך התעלמות מהמידות ה"אמיתיות".
אני יודע שיש אנשים שהשימוש בסרגל קנה מידה מאוד נוח עבורם, אבל עבורי הסרגל מהווה מטרד. ראשית - הסרגל מכיל 12 (!!!) קני מידה שונים. הסיכוי להשתמש בקנה מידה אחד, ולהצליח לשוב אליו שלושים שניות מאוחר יותר הוא פשוט אפס. שנית - אני פשוט לא מצליח להשתחרר מהמידות ה"אמיתיות" - אני לא מסוגל לראות שמסומן על הסרגל 5 מטר, לראות שבעצם מדובר ב - 25 מ"מ ולא לעשות את החישוב של קנה המידה במוחי. מאז שאני מתכנן את הרהיטים שלי באמצעות תוכנת מחשב נחסך ממני הצורך להתמודד עם הסרגל - אבל אין שום סיבה להפסיק להתלונן בנושא.
יש דבר מה נוסף המקשר בין שתי המשימות (שירת קנון ושימוש בסרגל קנה מידה) והוא העשב הנקרא קנה. הקנה הוא עשב ישר, ובהשאלה הכוונה לחוק, סדר, תקן (סטנדרט), מידה. המילה נכנסה לשפות הלטיניות דרך היוונית, ונמצאת שם היום במשמעות המושאלת canon ובמשמעות המקורית cane. המשמעות בהקשר לקנה מידה מופיעה בתנ"ך בספר יחזקאל (פרק מ' פסוק ה') - "וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד." את המשמעות בהקשר לקנון (שירה בשני קולות) קיבלנו בחזרה מן השפות הלטיניות - חוק, סדר שבו יש לשיר (ולא תמיד מצליחים).
בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש בבמבוק בארצות המערב - בעיקר כחומר ריצוף. השימוש בבמבוק נתפש כשימוש בחומר בר-קיימא (sustainable). הבמבוק גדל במהירות, והשימוש בו נראה פחות מזיק משימוש בעץ שכרוך בכריתת יערות. עם התרחבות השימוש התרחבה גם הביקורת - תהליך ייצור המרצפות איננו "ירוק" במיוחד, תנאי העבודה של הפועלים בחוות ובמפעלים מפוקפקים משהו, שינוע המרצפות מן המזרח אל ארצות היעד במערב כרוך בזיהום רב, והתגמול הכספי הגבוה למגדלים גורם לכריתה אינטנסיבית מאוד של שדות הבמבוק תוך התעלמות מההשפעות ארוכות הטווח. בקיצור - התשובה לשאלה האם באמת מדובר בחומר בר קיימא איננה חד משמעית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה