שחור הוא יפה

שחור הוא לא רק יפה, הוא גם נדיר (ויקר).

כל מי שראה אי פעם גיטרה, כינור או פסנתר ראה אבוני (Ebony) - אותו עץ שחור שמשמש לבניית כלי מוסיקה או לגילוף חפצי נוי כאלה ואחרים. האבוני (קיימים מינים שונים של הזן Diospyros) הוא עץ שחור, דחוס וכבד (הוא שוקע במים), שגדל באזורים טרופיים. המצרים הקדמונים השתמשו בו בארונות הקבורה שלהם, והמילה המצרית hbny היא המקור לשמו של העץ. השימוש באבוני הלך והתרחב והגיע לשיא במאה ה - 17, אז נבנו מאבוני ארונות שלמים עם גילופים. המילה הצרפתית לנגר ebenistes לקוחה משמו של העץ. היום השימוש בעץ מוגבל לתעשיית המוסיקה ולגילוף חפצי נוי קטנים.

אבוני הוא שם כולל למשפחה של עצים - אמנם כולם שחורים (למדי) אבל תכונותיהם האחרות עשויות להיות שונות. חלק מן המינים נדבקים בקלות, בעוד שאחרים פשוט אינם נדבקים (תופעה אופיינית לעצים דחוסים). חלק מן המינים נוטים להשבר, בעוד שאחרים חזקים מאוד (כך שבכל מקרה חייבים לקדוח חורים מובילים לברגים - למנוע את שבירת העץ או הבורג). חלק מן המינים מוקצעים בקלות, בעוד שאחרים מותירים גם את המקצועות המשובחים אובדי עצות. המשותף לכל המינים הוא האבק הדק (והמעקצץ) שמתפזר לכל עבר ברגע שמתחילים לשייף אותם. חמש דקות של שיוף והסדנא נראית כמו מכרה פחם. אבל, לאחר הגימור מקבלים משטח שחור, חלק להפליא, עם ברק נפלא.

במשך ארבע מאות השנה האחרונות התבצעה כריתה אינטנסיבית של עצי אבוני על מנת לספק את הדרישה של החברה המערבית. עצי האבוני חוסלו למעשה בגבון, בקונגו ובסרי לנקה. המדינה האחרונה בה חוסלו עצי האבוני (ועצים מקומיים נוספים) היא מדגסקר. נותר מספר מצומצם של עצים בשמורות טבע, אבל גם הם נכרתים על ידי גנבים בקצב של כמאתיים עצים ליום. אתם מוזמנים לצפות בסרט מבית היוצר של EAI. לא צריך להיות "מחבק עצים" אדוק על מנת להשתכנע שהמצב בכי רע.

כיום, המקור המרכזי (אם לא היחיד) לאבוני חוקי הוא קמרון, שם נשארו - ככל הנראה - די הרבה עצי אבוני. מכאן העניינים מסתבכים במקצת - ננסה לדבוק בעובדות ואחר כך נעיר מספר הערות. לפני מספר שנים חברת Taylor Guitars, חברת גיטרות ידועה שנוסדה בשנת 1975 בארה"ב, השתלטה על חברה ספרדית בעלת זיכיון לכריתת עצי אבוני בקמרון. בנוסף לזיכיון, החברה עוסקת בכריתה עצמה, בניסור העצים, ובהפצתם (למערב). כיום, 75% מייצוא עצי האבוני מקמרון מתבצע באמצעות Taylor Guitar.

באחד מן הביקורים שלו בקמרון גילה בוב טיילור (מייסד שותף של חברת הגיטרות) כי חלק גדול מאוד (כ - 90%) מעצי האבוני שנכרתים אינם שחורים לחלוטין ולפיכך הם נזרקים. בוב קיבל החלטה להשתמש גם באבוני מסוג ב' לייצור גיטרות, כך שניתן למצוא היום גיטרות שלו עם צואר שאיננו שחור לחלוטין.

ועתה, להערות.

• בוב טיילור אומר בפה מלא כי המטרה הראשונית של ההשתלטות על החברה הספרדית הייתה כלכלית. אבל, טוען בתוקף כי מהר מאוד הם הבינו שיש להם אחריות חברתית וסביבתית אותה הם מממשים ככל יכולתם. הוא טוען כי השימוש באבוני סוג ב' הוא חלק ממימוש האחריות הזאת. הציניקנים יאמרו כי שוב אנו עדים לעטיפת צלופן חברתית / סביבתית לשיקולים עסקיים קרים.
• נקודה נוספת היא ההשתלטות של יצרן גיטרות על משאב מרכזי לייצור גיטרות - קשה להאמין שמחיר האבוני עבור Taylor Guitars זהה למחיר שנגבה מחברות גיטרות מתחרות. לא צריך להיות קפיטליסט שרוף על מנת לנוע בחוסר נוחות בכיסא נוכח הסיטואציה הזאת.
• נקודה אחרונה ומאוד חשובה היא ייעור מחדש. כלומר, העובדה שהוא איננו קיים. אחרי שמנקים את המילים היפות והמתחמקות של בוב טיילור מבינים כי הם אינם עוסקים בכלל בייעור מחדש. הם אפילו לא טורחים להתחבא מאחורי תוכנית "עץ-תחת-עץ". אמנם, התוכניות הללו הן לרוב חסרות משמעות (קחו בחשבון שעץ אבוני נכרת כשהוא מגיע לגיל 100 שנים לכל הפחות, וסיכויי השרידות של עצים חדשים להגיע לגיל זה נמוכים למדי), אבל קצת קשה לטעון לאחריות סביבתית כשלא עושים דבר לגבי ייעור מחדש.

בשורה התחתונה אני לא חושב שמדובר כאן באנשי עסקים ציניקנים שהדבר היחיד שמדריך אותם הוא כסף (אני מתקשה לראות במישהו שבונה גיטרות איש עסקים ממולח...). אני חושב שמדובר כאן באנשים שמנסים לאזן בין האחריות העסקית שלהם לבין האחריות החברתית / סביבתית שלהם. הם החליטו על נקודת איזון מסוימת. יכול להיות שאנו היינו שמים אותה במקום שונה. מי שמעוניין לשמוע את בוב (זה די ארוך ואיטי), לקרוא תגובות ולגבש את דעתו מוזמן לדלג את הלינק הבא.

ולסיום, איך לא, שירם של פול מקרטני וסטיבי וונדר - Ebony & Ivory.