יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

לא תמיד צריך לחשוב


בשבוע שעבר הלכנו לבקר את קרייג וונדל סטיבנס (Craig Vandall Stevens). קרייג רכש את ההשכלה (והפילוסופיה) הנגרית שלו ב - college of the redwoods. זה בית הספר המפורסם בו לימד James Krenov, אותו הוא ותלמידים אחרים מכנים בפשטות ג'ים. כבר במהלך הלימודים בבית הספר קרייג התעניין ב - marquetry (תישבוץ). במהלך השנים קרייג התמקצע בתחום, וכיום הוא נחשב לאחד מהמובילים בתחום (לפחות בארה"ב).

אתנחתא להבהרת מושגי יסוד. Inlay היא אומנות עתיקה (שהייתה ידועה כבר למצרים הקדמונים) בה משובצות חתיכות של חומר אחד בתוך חומר בסיס אחר. החתיכה אותה משבצים נחתכת מחומר אחד, מרוקנים את חומר הבסיס על פי החתיכה אותה משבצים, ואז מדביקים את החתיכה אל תוך הבסיס. Marquetry היא אומנות חדשה יחסית (מהמאה ה - 16) בה יוצרים תמונה מחתיכות פורניר המשולבות זו בזו, שמודבקת לאחר מכן על בסיס כלשהו. Intarsia היא אומנות שנמצאת איפשהו באמצע. יוצרים תמונה מחתיכות עץ (עבות יחסית) המושלבות זו בזו, שלאחר מכן מודבקת אל או משובצת לתוך בסיס כלשהו.

הטכניקה שבה משתמש קרייג מכונה double beveled marquetry. הרעיון פשוט - מניחים שתי שכבות הפורניר (שכבה האובייקט אותו משבצים על גבי שכבת הרקע) זו על גבי זו על גבי משטח שמוטה קלות. חותכים באמצעות מסור נימה את שתי השכבות, ומשבצים את האובייקט בתוך הרקע. הודות למשטח המוטה, החתך שמתקבל בשכבות מוטה אף הוא, כך שהשיבוץ יוצא מושלם (למעשה משלבים שני חרוטים זה בתוך זה).

במשך השנים קרייג הצליח להביא עצמו למצב שבו הצדדים הטכניים של האומנות פשוט לא רלבנטיים. קרייג פיתח את זכרון השרירים (muscle memory) שלו ואת התיאום בין העין (דרך המוח) ליד לרמה מדהימה. בדומה לספורטאי מיומן, גם הוא מבצע פעולות מסובכות ומדויקות בלי שבב של מחשבה מודעת.

כששואלים את קרייג מה הופך יצירת marquetry ליצירה מעולה הוא מתעכב על הצדדים האסתטיים. התמונה צריכה להיות "טובה" - מעניינת ומתחשבת בטכניקה וברהיט בו היא תשתלב. בחירת הפורנירים צריכה להיות "טובה" - עצים מעניינים, שמתאימים זה לזה, ומשרתים את התמונה. "אם יש לך תמונה גרועה או בחירת חומרים רעה - טכניקה מושלמת לא תעזור לך". הוא כמובן מתעלים מהאפשרות השנייה (שלא כל כך קיימת מבחינתו) - אם יש לך תמונה מושלמת ובחירת חומרים מדהימה - טכניקה בינונית ומטה תהרוס את היצירה.

המעוניינים להעמיק מוזמנים לעיין באחד ספרים של קרייג.

ונסיים במישהו שדווקא כן חושב, ואפילו כל הזמן - דני סנדרסון. רגע - זה הוא שחושב או החבר שלו ?


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה