יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

משפחה מלכותית

המלכה ויקטוריה נולדה בתאריך 24.5.1819 ונפטרה בתאריך 22.1.1901. תקופת המלוכה שלה, שהחלה בשנת 1837, נמשכה יותר משישים ושלוש שנה - תקופת המלוכה הארוכה ביותר של מלך (או מלכה) בממלכה המאוחדת. המלכה הנוכחית - המלכה אליזבת השנייה - נושפת בעורפה עם תקופת מלוכה של קצת יותר משישים ואחת שנה. בשנת 1840 נישאה המלכה ויקטוריה לנסיך אלברט (שהיה בן דודה). עם מותו של אלברט, בשנת 1861, שקעה המלכה בדיכאון עמוק. במשך עשר שנים היא נמנעה מהופעות ציבוריות, ורק לאחר מאמצי שיכנוע מצד משפחתה וראש המממשלה דיזראלי, היא שבה לפעילות ציבורית עניפה.

מיום מותו של הנסיך אלברט לבשה המלכה ויקטוריה אך ורק בגדים שחורים. היא השלימה את הופעתה האבלה בתכשיטים שחורים, עשויים מאבן חן הנקראת ג'ט (Jet). ג'ט הוא למעשה עץ שעבר תהליך התאבנות תחת לחץ עצום של מים מלוחים (ג'ט קשה) או מתוקים (ג'ט רך). מדובר במשפחה של עצים מחטניים שנקראת Araucariacea. העצים האלה היו נפוצים מאוד בתקופת הדינוזאורים. במקביל להיכחדות הדינוזאורים, הצטמצמה מאוד גם תפוצתה של משפחת ה - Araucariacea. במשך מיליוני שנים העצים התפרקו ונדחסו עד שהתקבלה אבן החן ג'ט.

ג'ט הוא חומר רך יחסית וקל להבריקו - שתי תכונות שהופכות אותו לחומר גלם אידאלי להכנת תכשיטים. תכשיט הג'ט העתיק ביותר נמצא בספרד, והוא מתוארך לאלף השבעה עשרה לפני הספירה. בתקופה הרומית היה שימוש נרחב בג'ט - הרומאים ייחסו לאבן יכולת להגן מפני עין הרע. הרומאים הביאו את אבן החן מעיר בשם Gagai, ששכנה באסיה הקטנה. המילה הלטינית gagates (מ-גאגאי) התגלגלה לצרפתית Jaiet, ומשם לאנגלית - Jet.

במעבר נושא חד, אבל עדיין בתחומי הממלכה המאוחדת, אני רוצה להמליץ על הסרט Nicky's Family (המשפחה של ניקי). הרופאה שיכנעה אותי ללכת עם הילדים לראות את הסרט שהוקרן באופן חד-פעמי בקולנוע המקומי (סוג של סינמטק משנות החמישים). כשהתברר לי כי מדובר בסרט שעוסק בשואה, ושההקרנה נתמכת על ידי הקהילה היהודית, ניסיתי לבצע "חילוץ לאחור". בדיעבד אני שמח שהחילוץ לא עבד, ושהלכנו לראות את הסרט.

מדובר בסרט מרגש מאוד שעוסק בשואה, אבל ממש לא מדובר ב"סרט שואה". לא תימצאו כאן את הנרטיב "שואה, גבורה, תקומה", וגם מדינת ישראל (ציונות, יהדות) לא זוכה להתייחסות כלשהי. הסרט מספר את סיפורו של בחור בריטי בשם ניק (ניקולס) ווינטון, סוחר בורסה צעיר. בשנת 1938, במקום לצאת לחופשת סקי, הוא נקרא על ידי חברו להגיע לפראג. ניק מגיע לצ'כוסלובקיה, מבין כי מצב היהודים בכי רע, ומחליט לפעול בעניין.

הוא משכנע את הנאצים לאפשר את יציאתם של הילדים היהודיים, ובמקביל הוא משכנע את הממשלה הבריטית לקבל את הילדים. הוא שולח את הילדים בצ'כוסלובקיה להצטלם, ובמקביל הוא פותח במסע שיווק נמרץ בבריטניה, על מנת למצוא משפחות מאמצות עבור מאות הילדים. הם מצליח לגייס סכומי כסף אדירים על מנת לממן את המבצע (הממשלה הבריטית דרשה 50 פאונד עבור כל ילד, שווה ערך לשבעת אלפים פאונד של היום). ניקי מצליח לארגן שישה "משלוחי ילדים", שבהם ניצלו 669 ילדים. פרוץ המלחמה עצר את המשלוח השביעי (שהיה מיועד ליום שלמחרת) ואת המבצע כולו. המבצע נעצר, ניקי התגייס לחיל האוויר הבריטי, ופרק הצלת הילדים היהודים נחתם מבחינתו.

כחמישים שנה לאחר מכן, עולה אישתו של ניקי לעליית הגג, ומגלה את המחברת בה תיעד ניקי את המבצע. המחברת מתגלגלת אל התוכנית "That's Life" (גירסת ה - BBC של "אלה הם חייך"), והנה התוצאה.


מאז מציאת המחברת אותרו כמאתיים ילדים אותם הציל ניקי, כולם רואים בו "אבא" (למעט משפחה אחת, ההורים של כל הילדים ניספו בשואה), והמשפחה של ניקי כוללת כיום כששת אלפים אנשים. הסרט Nicky's Family שיצא לאקרנים בשנת 2011 כולל קטעים היסטוריים, קטעים משוחזרים, וראיונות עם ניקי (כיום בן 104) ועם מספר ילדים. הסרט עצוב (עד דמעות) אבל אופטימי (עד דמעות) - ההשפעה האדירה של אדם אחד שמחליט לעשות מעשה, ומצליח לשנות את החיים של מאות (ואלפי) אנשים.

אני יודע שאפשר להשיג את הסרט גם בארץ. אל תמתינו ליום השואה הבא.

שבוע טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה