מעשה בשני גורו:
כן-גוּרוּ
ולא-גוּרוּ;
זוג נחמד, והבדלו
כהבדל בין כן ללא.
האחד הוא גור חביב,
והכן לא מש מפיו;
ואחיהו עקשני הוא,
והלא לא מש מפיהו.
מעניין לדעת האם בעת כתיבת הסיפור היה שלונסקי מודע למקור המילה "קנגורו". כאשר הגיע קפטן קוק, בשנת 1770, לחופי אוסטרליה הוא שאל את אחד התושבים המקומיים (אלה שמכונים היום Australian Aboriginal) מה שמה של החיה אותה הם רואים. המקומי השיב "Kan Gu Roo" כלומר "אני לא מבין (אותך)". קפטן קוק לא הבין את התשובה, וכך נולדה לה המילה "Kangaroo" לציון שמה של החיה. כפי שהסיפור של שלונסקי הוא סיפור דמיוני משעשע, כך גם הסיפור על מקורה של המילה "קנגורו". המציאות קצת פחות משעשעת. קפטן קוק אכן שאל את השאלה. המקומי אכן השיב "gaNurru", אבל משמעות התשובה היתה "(סוג מסוים של) קנגורו (שחור וגדול)".
אטימולוגיה (גזרון) עממית היא דבר משעשע. בשנת 1944 פונה יהושע פרידמן מקיבוץ ניר דוד אל יצחק אבינרי לגבי המילה קבקבים. החבר יהושע מציין כי מקורה של המילה קבקב הוא צורת הקטנה של המילה קב (כמו למשל, כלב > כלבלב). הוא מציין כי המילה איננה מופיעה במילונים, ושואל האם וועד הלשון העברית מתנגד למילה זאת, ואם כן - מה המילה החליפית המוצעת. אבינרי משיב כי המילה אמנם איננה מופיעה במילונים, אך הוא איננו מודע להתנגדות כלשהי כלפיה. בכל אופן, אבינרי איננו מספק הסברים לגבי מקור המילה.
טוב. הבנו שמקורה של המילה קבקבים הוא מן הערבית. אבל, המורה שלנו ללשון נועלת קבקבים, אנחנו נועלים כפכפים. אז, זהו, המילה "כפכף" במשמעות של "משהו שנועלים על הרגל" פשוט לא קיימת בשפה העברית התקנית. אבן-שושן מפרש "כפכף" בתור "כף יד קטנה". בנוסף הוא מפנה אותנו למילה "קבקב" - רוצה לומר, אני מודע לקיומה של המילה הלא-תקנית "כפכף", אבל אני לא מוכן עדיין להכניס אותה למילון שלי.
איך נולדה המילה "כפכף"? ממש לא ברור. כנראה מדובר בשיבוש הגייה וכתיב בהשפעת המילה "כף (רגל)". בין אם אתם משתמשים במילה "קבקב" או במילה "כפכף" שימו לב כי צורת הרבים היא "קבקבּים" או "כפכפּים", וצורת הסמיכות היא "קבקבּי-" או "כפכפּי-".
האדם השתמש בקבקבי עץ מזה אלפי שנים. תרבויות שונות פיתחו לעצמן קבקבי עץ יחודיים - הנה אוסף חלקי (כל התמונות מתוך וויקיפדיה):
| מדינה | שם | תמונה | הערות |
| צרפת | Sabot |  |
בין המאה ה-16 למאה ה-19 הקבקבים הצרפתיים שימשו את המעמדות הנמוכים בצרפת. מקורה של המילה sabotage (חבלה) קשור לפועלים שחיבלו במכונות על ידי זריקת הקבקבים שלהם לתוכן. |
| גרמניה | Holzschuh |  |
הקבקבים הגרמניים מיוצרים מחתיכת עץ אחת - על פי רוב מצפצפה, אך בעבר הם יוצרו גם מאדר (מייפל) ואלמון (אלדר). לצד העיצוב הקלאסי, היו גם סוליות עץ שנקשרו עם שרוכים, ולצידן מגפיים עם בסיס עץ וחלק עליון מעור. |
| הולנד | Klomp |  |
הקבקבים ההולנדיים מיוצרים מחתיכת עץ אחת, על פי רוב צפצפה. מדי שנה מיוצרים כשלושה מיליון זוגות קבקבים - רובם נקנים על ידי תיירים. הקבקבים קיבלו אישור לשמש "נעלי מגן" ברחבי הקהילה האירופאית. |
| דנמרק | Træskoen |  |
הקבקבים הדנים היו מיוצרים מחתיכת עץ אחת, על פי רוב אלמון (אלדר). לעיתים היתה מתווספת לעץ רצועת עור עבה. במקרים רבים הייתה התחתית מחוזקת באמצעות מתכת. במסורת הדנית קבקבים היו ננעלים על ידי אנשים "רעים" - מוציאים להורג, כוחות כיבוש ואפילו על ידי השטן עצמו. |
| ספרד | Cantabrian albarca |  |
הקבקבים הספרדיים היו מיוצרים מחתיכת עץ אחת. הם שונים מאוד משאר הקבקבים האירופאיים במבנה הצד התחתון של הסוליה. |
| יפן | Geta |  |
הקבקבים היפניים מיוצרים מחתיכת עץ אחת היוצרת את הסוליה, אליה מחוברות שתי "שיניים" (פלטפורמות) אף הן עשויות עץ (לעיתים גם תחתית מתכת). קיימות גם גירסאות עם "שן" אחת ועם שלוש "שיניים". מדובר בסולית עץ מוגבהת, אליה נקשרה הרגל באמצעות פיסות אריג. |
| הודו | Paduka |  |
הקבקבים ההודים מורכבים מסולית עץ ופלטפורמות הגבהה. מצידה העליון של הסוליה בולט מוט וכפתור הנכנסים בין הבוהן והאצבע הסמוכה לו. משמעות המילה Paduka היא "רגל קטנה". |
| קוריאה | Namaksin |  |
הקבקבים הקוריאנים הם קבקבים סגורים עשויים חתיכת עץ אחת. הקבקבים האלה הגיעו לקוריאה מאירופה. בשנת 1651 נטרפה ספינה הולנדית אל חופי קוריאה. המלחים ההולנדיים בנו קבקבים, שהתקבלו באהדה רבה בקרב האוכלוסיה הקוריאנית המקומית. |
מי שרוצה לנסות כוחו בבניית קבקבים מוזמן להתבונן בסרטים הבאים. בסרטון הראשון מודגמת בניית Klomp הולנדיים. בסרטון השני מודגמת בניית Geta יפניים. והכי חשוב לא לשכוח קבקבּים, בבית דגושה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה