"כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה"
מעטים יודעים כי שירו היפה של נתן זך הוא למעשה היפוך המשמעות של הפסוק בספר דברים (פרק כ, י"ט) "כי תצור אל עיר ימים רבים לתפשה, לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן - כי ממנו תאכל ואתו לא תכרות: כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור". המקרא שואל "האם האדם הוא עץ השדה ?", והתשובה (מתוך ההקשר) היא "לא".
השפה העברית מציבה בפנינו אתגר מסוים בבואנו לדבר על עצים חיים (הצמחים) ועל עצים כחומר גלם. באנגלית ישנה הפרדה בין tree לבין wood. בעברית ההפרדה לא קיימת - אבל זה לא מה שיעצור אותנו.
אני מניח שהקוראים הנאמנים זוכרים פחות או יותר כיצד בנויים עצים (תאים המסודרים בטבעות), ואת העובדה שמים ומינרלים מוסעים ממערכת השורשים דרך הגזע אל העלים, שם מבוצעת פוטוסינתזה המייצרת מזון (ובדרך אגב גם ממירה פחמן דו-חמצני לחמצן) שמוסע במורד הגזע אל התאים הגדלים שנמצאים בטבעות החיצוניות של הגזע.
אחרי שהעץ מופל (נכרת) חותכים אותו ללוחות (על השיטות השונות לחיתוך בפעם אחרת). כעת יש לייבש את העץ. מטר מעוקב של עץ אלון שזה עתה הופל יכול להכיל 560 ליטר מים. על מנת שניתן יהיה להשתמש בעץ לצורכי נגרות יש להפחית כמות זו לכ - 80 ליטר. תהליך ההתייבשות מתחיל מיד עם הפלתו של העץ ויימשך עד להגעה לאיזון עם האוויר שמסביב.
לחות יחסית היא היחס בין רמת האדים באוויר ברגע נתון לבין הכמות המקסימלית של אדי מים שהאוויר מסוגל להכיל בטמפרטורה מסוימת. הלחות היחסית מבוטאת באחוזים. כשהלחות היחסית היא 100% הרי שמדובר ברוויה הנקראת גם נקודת הטל. שימו לב כי אותה כמות של אדי מים יכולה להתבטא בלחות יחסית שונה בטמפרטורות שונות של האויר.
בהפשטה רבה ניתן להתייחס לעץ כאל ספוג שסופח אליו או מפריש ממנו לחות על מנת להגיע לאיזון עם הלחות היחסית של האוויר שסביבו. נקודת האיזון (Equilibrium Moisture Content) היא כמות המים שיכיל הספוג (העץ) בלחות יחסית מסוימת ובטמפרטורה מסוימת של האוויר סביבו. כמות הלחות נמדדת באחוזים ממשקלו הכולל של העץ. כשהלחות היחסית עולה - עולה נקודת האיזון. כשהטמפרטורה עולה - יורדת נקודת האיזון. חשוב להבין כי מדובר בתהליך המתרחש כל הזמן. תהליך בו הספוג "רודף" אחר הלחות היחסית של האוויר, ומנסה להגיע לנקודת האיזון עבור לחות יחסית זאת.
כיום מקובלות שתי שיטות לייבוש עץ - ייבוש באוויר וייבוש בתנור. ייבוש באוויר מתבצע ע"י הערמת הלוחות תוך כדי הכנסת כפיסי עץ בין לוח אחד למישנהו. כלל האצבע אומר כי קצב הייבוש הוא אינטש (עובי) לשנה. ייבוש בתנור מתבצע בתנורים מיוחדים, והוא מהיר יחסית (שלושה עד שניים עשר שבועות), אך מצריך מומחיות על מנת שלא לייבש את הלוחות מהר מדי. נגרים לא מעטים אינם אוהבים לעבוד עם עצים שיובשו בתנור - הגרעינים המתקבלים גסים יותר, ובמקרים רבים מדי תהליך הייבוש מבוצע מהר מדי ומופסק הרבה מתחת לנקודת האיזון.
אחוזי הלחות בעץ אליהם יש לשאוף תלויים במיקומו של הרהיט:
- ריהוט חוץ - 16% (כלומר, משקל המים בעץ, מתוך משקלו הכולל של העץ הוא 16%)
- עץ לבנייה - 15%
- ריהוט לחדר שינה (עם חימום/קירור חלקי) - 12-14%
- ריהוט לחדרים עם חימום/קירור רגיל - 11-13%
- ריהוט לחדרים עם חימום/קירור תמידי - 9-11%
- רהיטים שנמצאים בצמידות לתנור/מזגן - 8%
שימו לב, כי מבחינת ההשפעה על הלחות היחסית אין הבדל בין קירור לחימום - שניהם גורמים לירידה משמעותית בלחות היחסית, וכתוצאה מכך לירידה משמעותית בנקודת האיזון.
אני מקווה שמי שהצליח לשרוד עד לכאן מבין מהי לחות יחסית (מתייחסת לאויר), מהי נקודת האיזון (מתייחסת לעץ) ומה הקשר בין שתיהן. בשבוע הבא אסביר מה קורה לספוג (לעץ) כשהלחות היחסית משתנה, ולמה זה חשוב למי שבונה (וקונה) רהיטים.
ואם הגעתם עד הנה מגיע לכם לשמוע את את שלום חנוך שר את "כי האדם עץ השדה".
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה"
מעטים יודעים כי שירו היפה של נתן זך הוא למעשה היפוך המשמעות של הפסוק בספר דברים (פרק כ, י"ט) "כי תצור אל עיר ימים רבים לתפשה, לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן - כי ממנו תאכל ואתו לא תכרות: כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור". המקרא שואל "האם האדם הוא עץ השדה ?", והתשובה (מתוך ההקשר) היא "לא".
השפה העברית מציבה בפנינו אתגר מסוים בבואנו לדבר על עצים חיים (הצמחים) ועל עצים כחומר גלם. באנגלית ישנה הפרדה בין tree לבין wood. בעברית ההפרדה לא קיימת - אבל זה לא מה שיעצור אותנו.
אני מניח שהקוראים הנאמנים זוכרים פחות או יותר כיצד בנויים עצים (תאים המסודרים בטבעות), ואת העובדה שמים ומינרלים מוסעים ממערכת השורשים דרך הגזע אל העלים, שם מבוצעת פוטוסינתזה המייצרת מזון (ובדרך אגב גם ממירה פחמן דו-חמצני לחמצן) שמוסע במורד הגזע אל התאים הגדלים שנמצאים בטבעות החיצוניות של הגזע.
אחרי שהעץ מופל (נכרת) חותכים אותו ללוחות (על השיטות השונות לחיתוך בפעם אחרת). כעת יש לייבש את העץ. מטר מעוקב של עץ אלון שזה עתה הופל יכול להכיל 560 ליטר מים. על מנת שניתן יהיה להשתמש בעץ לצורכי נגרות יש להפחית כמות זו לכ - 80 ליטר. תהליך ההתייבשות מתחיל מיד עם הפלתו של העץ ויימשך עד להגעה לאיזון עם האוויר שמסביב.
לחות יחסית היא היחס בין רמת האדים באוויר ברגע נתון לבין הכמות המקסימלית של אדי מים שהאוויר מסוגל להכיל בטמפרטורה מסוימת. הלחות היחסית מבוטאת באחוזים. כשהלחות היחסית היא 100% הרי שמדובר ברוויה הנקראת גם נקודת הטל. שימו לב כי אותה כמות של אדי מים יכולה להתבטא בלחות יחסית שונה בטמפרטורות שונות של האויר.
בהפשטה רבה ניתן להתייחס לעץ כאל ספוג שסופח אליו או מפריש ממנו לחות על מנת להגיע לאיזון עם הלחות היחסית של האוויר שסביבו. נקודת האיזון (Equilibrium Moisture Content) היא כמות המים שיכיל הספוג (העץ) בלחות יחסית מסוימת ובטמפרטורה מסוימת של האוויר סביבו. כמות הלחות נמדדת באחוזים ממשקלו הכולל של העץ. כשהלחות היחסית עולה - עולה נקודת האיזון. כשהטמפרטורה עולה - יורדת נקודת האיזון. חשוב להבין כי מדובר בתהליך המתרחש כל הזמן. תהליך בו הספוג "רודף" אחר הלחות היחסית של האוויר, ומנסה להגיע לנקודת האיזון עבור לחות יחסית זאת.
כיום מקובלות שתי שיטות לייבוש עץ - ייבוש באוויר וייבוש בתנור. ייבוש באוויר מתבצע ע"י הערמת הלוחות תוך כדי הכנסת כפיסי עץ בין לוח אחד למישנהו. כלל האצבע אומר כי קצב הייבוש הוא אינטש (עובי) לשנה. ייבוש בתנור מתבצע בתנורים מיוחדים, והוא מהיר יחסית (שלושה עד שניים עשר שבועות), אך מצריך מומחיות על מנת שלא לייבש את הלוחות מהר מדי. נגרים לא מעטים אינם אוהבים לעבוד עם עצים שיובשו בתנור - הגרעינים המתקבלים גסים יותר, ובמקרים רבים מדי תהליך הייבוש מבוצע מהר מדי ומופסק הרבה מתחת לנקודת האיזון.
אחוזי הלחות בעץ אליהם יש לשאוף תלויים במיקומו של הרהיט:
- ריהוט חוץ - 16% (כלומר, משקל המים בעץ, מתוך משקלו הכולל של העץ הוא 16%)
- עץ לבנייה - 15%
- ריהוט לחדר שינה (עם חימום/קירור חלקי) - 12-14%
- ריהוט לחדרים עם חימום/קירור רגיל - 11-13%
- ריהוט לחדרים עם חימום/קירור תמידי - 9-11%
- רהיטים שנמצאים בצמידות לתנור/מזגן - 8%
שימו לב, כי מבחינת ההשפעה על הלחות היחסית אין הבדל בין קירור לחימום - שניהם גורמים לירידה משמעותית בלחות היחסית, וכתוצאה מכך לירידה משמעותית בנקודת האיזון.
אני מקווה שמי שהצליח לשרוד עד לכאן מבין מהי לחות יחסית (מתייחסת לאויר), מהי נקודת האיזון (מתייחסת לעץ) ומה הקשר בין שתיהן. בשבוע הבא אסביר מה קורה לספוג (לעץ) כשהלחות היחסית משתנה, ולמה זה חשוב למי שבונה (וקונה) רהיטים.
ואם הגעתם עד הנה מגיע לכם לשמוע את את שלום חנוך שר את "כי האדם עץ השדה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה