ברשומה הקודמת דיברתי על לחות יחסית (תכונה של האוויר) ועל נקודת האיזון (תכונה של העץ). נקודת האיזון, שהיא כמות המים שבעץ, משתנה בהתאם ללחות היחסית ולטמפרטורה. ככל שהלחות היחסית עולה ו/או הטמפרטורה יורדת - נקודת האיזון עולה. כשנקודת האיזון עולה - העץ יספח לתוכו מים וייתרחב, כשנקודת האיזון יורדת - העץ יפריש מתוכו מים וייתכווץ.
ברשומה הקודמת הזכרתי כי העץ בנוי מתאים המסודרים בטבעות (הגדילה). התאים הללו דומים (ואני מתנצל בפני הקוראים שבאמת מבינים בבוטניקה) לשקיקים הקטנים שנמצאים בתוך הפלחים של פירות הדר. כאשר אנשים מעלים או מורידים ממשקלם הם משנים את היקפם, אבל גובהם אינו משתנה. כך גם התאים בעץ - כאשר מסתפחים או מופרשים מהם מים אין שינוי באורכם של התאים אלא רק בהיקפם. כלומר, השינויים לאורכו של לוח עץ זניחים ואינם מעניינים.
עוד נקודה חשובה לפני שנצלול אל הנושא עצמו - שיטת חיתוך הלוחות. ניתן לפרוס עץ בצורות שונות ולקבל לוחות שונים. שני מקרי הקצה הנם - חיתוך רדיאלי וחיתוך משיקי. בחיתוך רדיאלי לוח העץ נחתך בניצב לטבעות הגדילה. בחיתוך משיקי לוח העץ נחתך בצורה משיקה לטבעות הגדילה. (מיד מגיע שרטוט שמסביר את המונחים).
בתרשים הבא אנו רואים חתך של עץ. בצד שמאל הוא במצב רטוב, ובצד ימין הוא במצב יבש. החיצים מסמלים את כיוון ההתכווצות. אנו רואים גם שני לוחות - לוח בחיתוך רדיאלי ולוח בחיתוך משיקי.
מסיבות שהסברן חורג מתחומה של רשומה זו (רוצה לומר - אני חושב שאני מבין למה, אבל אין לי שום מושג אין להסביר זאת ...) ההתכווצות לאורכה של טבעת גדילה גדולה מההתכווצות לרוחבה של הטבעת. היחס תלוי בסוג העץ, אבל כלל האצבע אומר שההתכווצות לרוחב הטבעת היא כמחצית מההתכווצות לאורך הטבעת.
התרשים הבא מדגים באופן סכמטי את התופעה. בצד שמאל לוח משיקי רטוב (למעלה) ויבש (למטה). בצד ימין לוח רדיאלי רטוב ויבש. גודל החיצים מסמל את שיעור ההתכווצות.
כלומר, בלוח הרדיאלי השינוי ברוחב קטן יחסית, והשינוי המשמעותי הוא בעובי - מימד שחשיבותו די משנית. בלוח המשיקי, לעומת זאת, השינוי בעובי קטן יחסית והשינוי המשמעותי הוא ברוחב.
אבל זאת איננה הבעייה היחידה. מידת הכיווץ תלויה גם באורכה של טבעת הגדילה - ככל שאורך הטבעת (הנמצא בלוח) ארוך יותר, כן יגדל שיעור הכיווץ. התרשים הבא מדגים את הנקודה. בצד ימין רואים לוח רדיאלי - אורך הטבעות שווה פחות או יותר, כך נוצר לחץ כיווץ אחיד לרוחב הלוח. בצד שמאל רואים לוח משיקי - אורך הטבעות שונה. הטבעות הקרובות למרכז העץ קצרות יותר ומתכווצות פחות, וכך נוצרת אותה עקמומיות ידועה לשמצה של לוחות משיקיים.
הקורא הנבון ישאל את עצמו ודאי מדוע אין משתמשים תמיד בלוחות רדיאלים? יש לכך שתי סיבות. הראשונה פרקטית והשנייה אסתטית. במישור הפרקטי הרבה יותר קשה לחתוך בול עץ כך שכל הלוחות שייתקבלו יהיו ללוחות רדיאליים, ובנוסף הפחת של חיתוך כזה גדול יחסית. במישור האסטתי לשני הלוחות איכויות שונות. ללוח משיקי עם סימני הטבעות הפרוסים ישנו אפקט מיוחד שאין בלוח רדיאלי.
אסיים בטבלה ובה "נתוני אמת" לגבי מספר סוגים של עצים. הטבלה מדגימה מה קורה לנקודת האיזון כאשר הלחות היחסית משתנה מ - 90% ל - 60%, וכתוצאה מכך מהי מידת הכיווץ הרדיאלית והמשיקית. ניתן להתרשם כי השינויים אינם דבר של מה בכך. אם קניתם שולחן אוכל שהמשטח העליון שלו עשוי אלון, והנגר לא וידא כי העץ יבש דיו (12%), הרי שכעבור מספר שבועות תגלו כי השולחן התכווץ במספר סנטימטרים.
ברשומה הקודמת הזכרתי כי העץ בנוי מתאים המסודרים בטבעות (הגדילה). התאים הללו דומים (ואני מתנצל בפני הקוראים שבאמת מבינים בבוטניקה) לשקיקים הקטנים שנמצאים בתוך הפלחים של פירות הדר. כאשר אנשים מעלים או מורידים ממשקלם הם משנים את היקפם, אבל גובהם אינו משתנה. כך גם התאים בעץ - כאשר מסתפחים או מופרשים מהם מים אין שינוי באורכם של התאים אלא רק בהיקפם. כלומר, השינויים לאורכו של לוח עץ זניחים ואינם מעניינים.
עוד נקודה חשובה לפני שנצלול אל הנושא עצמו - שיטת חיתוך הלוחות. ניתן לפרוס עץ בצורות שונות ולקבל לוחות שונים. שני מקרי הקצה הנם - חיתוך רדיאלי וחיתוך משיקי. בחיתוך רדיאלי לוח העץ נחתך בניצב לטבעות הגדילה. בחיתוך משיקי לוח העץ נחתך בצורה משיקה לטבעות הגדילה. (מיד מגיע שרטוט שמסביר את המונחים).
בתרשים הבא אנו רואים חתך של עץ. בצד שמאל הוא במצב רטוב, ובצד ימין הוא במצב יבש. החיצים מסמלים את כיוון ההתכווצות. אנו רואים גם שני לוחות - לוח בחיתוך רדיאלי ולוח בחיתוך משיקי.
מסיבות שהסברן חורג מתחומה של רשומה זו (רוצה לומר - אני חושב שאני מבין למה, אבל אין לי שום מושג אין להסביר זאת ...) ההתכווצות לאורכה של טבעת גדילה גדולה מההתכווצות לרוחבה של הטבעת. היחס תלוי בסוג העץ, אבל כלל האצבע אומר שההתכווצות לרוחב הטבעת היא כמחצית מההתכווצות לאורך הטבעת.
התרשים הבא מדגים באופן סכמטי את התופעה. בצד שמאל לוח משיקי רטוב (למעלה) ויבש (למטה). בצד ימין לוח רדיאלי רטוב ויבש. גודל החיצים מסמל את שיעור ההתכווצות.
כלומר, בלוח הרדיאלי השינוי ברוחב קטן יחסית, והשינוי המשמעותי הוא בעובי - מימד שחשיבותו די משנית. בלוח המשיקי, לעומת זאת, השינוי בעובי קטן יחסית והשינוי המשמעותי הוא ברוחב.
אבל זאת איננה הבעייה היחידה. מידת הכיווץ תלויה גם באורכה של טבעת הגדילה - ככל שאורך הטבעת (הנמצא בלוח) ארוך יותר, כן יגדל שיעור הכיווץ. התרשים הבא מדגים את הנקודה. בצד ימין רואים לוח רדיאלי - אורך הטבעות שווה פחות או יותר, כך נוצר לחץ כיווץ אחיד לרוחב הלוח. בצד שמאל רואים לוח משיקי - אורך הטבעות שונה. הטבעות הקרובות למרכז העץ קצרות יותר ומתכווצות פחות, וכך נוצרת אותה עקמומיות ידועה לשמצה של לוחות משיקיים.
הקורא הנבון ישאל את עצמו ודאי מדוע אין משתמשים תמיד בלוחות רדיאלים? יש לכך שתי סיבות. הראשונה פרקטית והשנייה אסתטית. במישור הפרקטי הרבה יותר קשה לחתוך בול עץ כך שכל הלוחות שייתקבלו יהיו ללוחות רדיאליים, ובנוסף הפחת של חיתוך כזה גדול יחסית. במישור האסטתי לשני הלוחות איכויות שונות. ללוח משיקי עם סימני הטבעות הפרוסים ישנו אפקט מיוחד שאין בלוח רדיאלי.
אסיים בטבלה ובה "נתוני אמת" לגבי מספר סוגים של עצים. הטבלה מדגימה מה קורה לנקודת האיזון כאשר הלחות היחסית משתנה מ - 90% ל - 60%, וכתוצאה מכך מהי מידת הכיווץ הרדיאלית והמשיקית. ניתן להתרשם כי השינויים אינם דבר של מה בכך. אם קניתם שולחן אוכל שהמשטח העליון שלו עשוי אלון, והנגר לא וידא כי העץ יבש דיו (12%), הרי שכעבור מספר שבועות תגלו כי השולחן התכווץ במספר סנטימטרים.
וכמו שאנו יודעים, לא רק עצים מתכווצים - לפעמים זהו גם גורלם של ילדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה