יום ראשון, 26 באפריל 2015

תוצרת סין - חלק ב'

במסגרת מאבקם של החרדים בחוק "שיוויון בנטל" (שיש לי רושם שלא ישאר עימנו זמן רבׂ) הם גייסו לעזרתם כסף. ליתר דיוק, הם גייסו לעזרתם את השטר הישראלי בערך נקוב של 200 ש"ח. על השטר מופיע ציטוט של זלמן שז"ר - "כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה". הקוראים הספקנים מוזמנים לשלוף שטר של 200 ש"ח וזכוכית מגדלת, ולהשתכנע כי הציטוט אכן מופיע על השטר (או פשוט להסתכל כאן בתמונה המצורפת).

מה הוא אותו "עול" שכולם צריכים לשאת אותו? את המשמעות המקורית של המילה אנחנו מוצאים בספר במדבר (י"ט, ב') - "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל." איזכור נוסף אנחנו מוצאים בספר דברים (כ"א ג') - "וְהָיָה הָעִיר, הַקְּרֹבָה אֶל-הֶחָלָל--וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר, אֲשֶׁר לֹא-עֻבַּד בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא-מָשְׁכָה, בְּעֹל."

צילום: וויקיפדיה
"עול" הוא מוט כבד המונח על צוארן של זוג בהמות לשם רתימתן למחרשה. על פי רוב נרתמים שני שוורים למלאכה, אך ניתן לרתום גם חיות אחרות ואף חיות בודדות. במשמעות המילולית המקורית היו מעלים את העול על הפרה (כמתואר בספר במדבר) והיא הייתה מושכת את העול (כמתואר בספר דברים). המשמעות המילולית התרחבה למשמעות המוכרת לנו כיום - "נטל, מעמסה, חובה".

בשפות ההודו-אירופאיות אנו עדים לגילגול לשוני שונה במקצת. השורש המקורי בשפה הפרוטו-הודו-אירופאית היה yugom במשמעות של "לאחד, לצרף". מילים המבוססות על השורש המקורי ניתן למצוא היום בשפות הודו-אירופאיות רבות. השורש המקורי התפתח בשני כיוונים (שההפרדה ביניהם איננה תמיד חדה): הראשון, במשמעות של איחוד - למשל במילה האנגלית join. השני, במשמעות של "עול" פיסי - למשל במילה האנגלית yoke. אגב, השורש העתיק הצליח לחדור אפילו לשפה העברית. מקורה של המילה העברית "זוג" הוא במילה היוונית ζευγος (נהגית zeugos) - משמעותה זוג שוורים רתומים בעול, ומקורה בשורש yugom.

מקובל לחלק את הרהיטים הסינים לשתיים וחצי משפחות:
  • Frame and Panel (מסגרת ולוח).
  • Yoke and Rack (עול ומסגרת).
  • Bamboo Style (סגנון הבמבוק) - משפחה זאת השפיעה ונטמעה בשתי המשפחות האחרות, ובמיוחד במשפחת העול והמסגרת.
היום נדבר על משפחת העול והמסגרת. מדובר במשפחה עתיקה שהתפתחה מאוד לאורך השנים, אך שימרה את אלמנט הרגליים המוסטות שמייחד אותה. ראשיתה של המשפחה ברכיב פשוט ובסיסי - המתלה. המתלה מורכב ממסגרת (rack) ומעליה העול (yoke). כאן בתמונה (כל התמונות מתוך ספרו של אקה) מופיע מתלה מן המאה השמינית לספירה. ניתן להבחין בעול המעוקל שמוחזק על יד המסגרת - שניהם פשוטים ופונקציונליים.

בתמונה כאן מוצג מתלה חדש יותר. העול התיישר, הבסיס נעלם. המתלה מעוטר (ויש שיאמרו מצועצע) הרבה יותר. המסגרת אמנם התקרבה לקצות העול, אך נשארה מוסטת.

היכונו לקפיצת הדרך. מדוע שלא נשתמש נשתמש בזוג מתלים (עול ומסגרת) על מנת להניח עליהם משטחים? כך נוצר במאה ה-14 השולחן שבתמונה. לוקחים שני מתלים, מיישרים לחלוטין את העול ומשתמשים בו כמסגרת למשטח, מעלימים את הבסיס, מפשקים את הרגליים בשני הכיוונים. ומוסיפים קושרות רוחב. מוסיפים משטח בין שני העול-ים, והרי לכם שולחן. כמעט תמיד אנו מוצאים גם סינר (apron) שנוסף מתחת לעול-ים. יש שיתקשו לזהות בשולחן את המתלה המקורי, אך הייחוס המשפחתי - הרגליים המוסטות - נשאר חד וברור. שימו לב כי הרגליים מוסטות לאורכו של המשטח העליון אך לא לרוחבו.

המבנה הבסיסי המשיך להתפתח. רכיבי המסגרת הפכו ישרים (ולא מעוגלים), הפישוק נסגר, וקושרת האורך שמתחת לעול נעלמה. למשטח העליון נוסף אלמנט קישוטי בשני הקצוות.

הנה עוד שני נציגים מן המשפחה. אמנם די שונים בסגנון, אך משמרים את אלמנט הרגליים מוסטות (לאורכו של המשטח העליון אך לא לרוחבו).



עד כאן (וממש על קצה המזלג) על משפחת העול והמסגרת. באחת הרשומות הקרובות נפנה לטפל בחמולה השנייה - משפחת המסגרת והלוח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה