יום ראשון, 15 בינואר 2012

הגיע זמן לשון

החורף הגיע סוף סוף, והביא עימו גשמים ורוחות, שבישרו את בואן של הפסקות החשמל. איכשהו, בדמקורטיה היחידה במזרח התיכון, כשהטמפרטורות יורדות מתחת לעשר מעלות, כשעוצמת הרוח עולה על זו של ונטילטור מיושן וכשהגשם יורד במשך עשר דקות ברציפות, החשמל רואה לעצמו חובה לצאת להפסקה. זכר לימים קדומים יותר, עת היו בני ישראל עבדים לפרעה במצרים.

אחרי מכת החושך מזהיר משה את פרעה מפני מכת הבכורות העומדת לפגוע במצרים. הוא מוסיף ואומר כי (שמות י"א, ז') "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ, וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל." הכוונה היא כי לבני ישראל לא יאונה כל רע, אפילו הכלבים לא יעזו לנבוח עליהם. אבל מה מקור הביטוי "לא יחרץ כלב לשונו"?

היום אנו משתמשים בפועל לחרוץ בעיקר בשתי צורות. הראשונה - לחרוץ חריץ. השניה - לחרוץ גורל / דין. השימוש בביטוי "לחרוץ לשון" נדיר יותר, והקשר לשימושים האחרים לא כל כך ברור. ובכן, המשמעות המקורית של חריץ היא משהו מחודד - בעבר משמעותו של הפועל לחרוץ הייתה לחדד, או לעשות משהו מחודד (למשל, חריץ). ומכאן משמעות הביטוי "לחרוץ לשון" היא "לחדד לשון", כלומר - בעברית של ימינו - "להוציא לשון", ובהשאלה, לדבר באופן פוגעני ולא יפה.

גם הביטוי "חריץ גבינה" משמר את המשמעות המקורית. חריץ גבינה הוא משולש גבינה, כלומר משהו מחודד (מקור הביטוי אגב הוא בספר שמואל א י"ז, י"ח). באנגלית, כשאתה מוציא לשון "you stick you tongue out". המשמעות המקורית של המילה stick היא (ניחשתם נכון) משהו מחודד בקצהו.

תזכרו את החריצים (נחזור אליהם בהמשך), ונמשיך עם הלשון. אחד מכלי הנגינה העתיקים ביותר (ויש הטוענים שהעתיק ביותר) הוא "תוף לשונות" (Tongue Drum). כלי הנגינה הזה התפתח בתרבויות שונות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה במשך אלפי שנים. במקור התופים נבנו ע"י ריקון גזעי עץ ישנים, ואט אט הם התפתחו לגרסאות המודרניות שלהם. בתמונה רואים גרסא פשוטה שבניתי לפני כמה שנים. תוף הלשונות הוא למעשה קופסא סגורה (המשמשת תיבת תהודה), כאשר את המכסה שלה חותכים ללשונות באורכים שונים (שש במקרה שלנו), שמפיקות צלילים שונים. על התוף אפשר לנגן עם האצבעות ו/או עם מקלות הקשה.

את הצורה הבסיסית ניתן לשכלל ולעדן, כך שהתוף הופך לכלי נגינה מדויק ביותר. חיפוש זריז באינטרנט יביא אותכם לעשרות (אם לא מאות) גרסאות מגרסאות שונות. חיפוש ב - you tube יביא אותכם גם לסרטונים רבים המדגימים את נפלאות הכלי.



כמה הערות לחפצים לבנות תוף לשונות בעצמם. לא כל כך משנה איך בונים את הקופסא, אבל חשוב שהיא לא תהייה קטנה מדי, שכן אז אפקט התהודה יהיה חלש. הלשונות (כלומר המכסה) צריכות להיות בעובי "נכון" - אם הם עבות מדי או דקות מדי הצליל המופק איננו מוצלח. אין מרשם להצלחה - נסו ותהנו. עצים שונים מפיקים צלילים שונים - לטעמי, עצים קשים מפיקים צלילים מוצלחים יותר. את החריצים (הבטחתי שנחזור אליהם) שבין הלשונות ניתן לחתוך עם מסור נימה, עם jigsaw או - השיטה המועדפת עלי - עם ראוטר. את הכיוונון המדויק של הכלי (אם אתם ממש מתעקשים על כך) מבצעים בסוף על ידי צמצום (חיתוך) הלשון עד לקבלת הצליל הנכון - רוצה לומר - מלשון עם צליל נמוך ניתן להגיע ללשון עם צליל גבוה יותר, ההיפך איננו אפשרי.

למי שיש חצר גדולה, רוצה לתרום פרויקט מעניין לקהילה, או סתם רוצה לראות את התגובה של ההורים כשהוא מביא מתנה מעניינת לילדים אני ממליץ ללכת בגדול - לתוף הלשונות קיימת גם גירסא לחצר. למעוניינים ברעיונות נוספים עבור כלי נגינה לחצר, אני ממליץ להכנס לאתר של Soundplay ולאתר של Jamie Linwood - לראות ולקנא. אפשרות אחרת, כמובן, היא להרים פרויקט לדוגמא בגן ציבורי כלשהו - אבל אז תשלל מאיתנו הזכות לקנא, ועל זה חבל לוותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה