על נגרות כתובה

השבוע נזקקתי לשירותי משרד הפנים. כן, אני יודע שאפשר לקבל חלק מן השירותים בדואר או באינטרנט, אבל אתרע מזלי ולא היה לי מנוס מלגשת בעצמי ללשכת משרד הפנים בנתניה. הנחתי שצפויה לי המתנה ארוכה (משהו כמו שעה וחצי מרגע שנבדקתי על ידי השומר בכניסה ועד שנפרדתי ממנו לשלום ביציאה), כך שהצטיידתי מראש בספרות מקצועית - רכשתי חמישה עיתונים (במסגרת מבצע חמש-במאה) בתחום הנגרות ואיתם העברתי את זמן ההמתנה.

תכף אשוב לעיתונים, אבל לפני כן שלוש הערות לגבי משרד הפנים. הראשונה - אין ספק כי הפקידות (אין כאן שוביניזם - כמעט כולן נשים) עושות ככל יכולתן, אבל היחס בין כמות הפונים לכמות הפקידות הוא פשוט בלתי אפשרי, וכתוצאה מכך ההמתנה ארוכה ומתסכלת. השניה - חרף ההמתנה הארוכה והמתסכלת ומאפייני הקהל (שבצורה עדינה נאמר שאיננו משתייך בהכרח לאלפיון העליון) אולם ההמתנה שקט ומסודר, אנשים מטופלים לפי התור, אין צעקות או דחיפות. השלישית - נשגב מבינתי מדוע משרד הפנים איננו משכיל להדפיס את הטפסים שלו (לפחות את הבסיסיים שבהם) ברוסית ובערבית - או לפחות מדביק על הקיר תמונה מוגדלת של הטפסים עם תרגום לשפות אלה.

לגבי העיתונים, החמש-במאה שקניתי כללו את: Good Woodworking, Furniture & cabinetmaking, Wood, Woodworker's Journal, Popular woodworking magazine. חדי ההבחנה שבינכם שמו בודאי לב להעדרו של Fine Woodworking - אין לי דבר נגדו, הוא פשוט לא נכלל במבצע. נכון שאף לא אחד מן העיתונים הללו נכלל ברשימה (המוכחשת, כמובן) של הסכנות הקיומיות למדינת ישראל אליבא דראש הממשלה - אבל, בכל זאת, שווה לומר עליהם כמה מילים.

העיתונים המקצועיים בתחום הנגרות נעים על כמה צירים: קהל יעד - נגרים חובבים מול נגרים מקצועיים, אופי העבודה - עבודה ידנית מול עבודה ממוכנת, סוג התוכן - עבודה מעשית מול דיונים עיצוביים, פרסומת (סליחה, חומר שיווקי) - בעמודים נפרדים ומוגדרים מול פרסומת סמויה (יותר או פחות) המשולבת בתוכן הכתבות. העיתונים נעים גם על ציר המדיום - עיתונות מודפסת לבין הנוכחות ברשת. אין ספק שיותר ויותר אנשים צורכים את התכנים ברשת, וקרנם של העיתונים המודפסים יורדת.

העיתונים המוצלחים הם אלה ש (א) מוצאים לעצמם מקום מוגדר על גבי הצירים ומצליחים לשמור על המקום הזה לאורך זמן, ו (ב) השכילו לפתח נוכחות מוצלחת ברשת, שנתמכת ע"י פיתוח קהילה של קוראים. דוגמא מצוינת לעיתון עם קו עקבי ונוכחות רשת טובה הוא Fine Woodworking. הדוגמא הנגדית לעיתון שמזגזג ללא הרף ושנוכחתו ברשת חלשה היא Furniture & cabinetmaking הבריטי.

בישראל אין כיום עיתון בתחום הנגרות. חיטוט די מעמיק העלה כי בישראל פורסם בשנת 1928 בירושלים עיתון מקצועי בתחום הנגרות - הנגר, ירחון מקצועי מצויר לחרשת-העץ והמקצועות הקרובים לה: צביעה, זהוב, חריטות, רפוד, זגוג וכו'. יצאו לאור לפחות שתי חוברות - אינני יודע אם יצאו לאור עוד חוברות, ואם למישהו יש מידע בנושא - אשמח לקבלו. באתר של חי פלח, באדיבותו של אחד התלמידים אודי בר סיני, ישנה סריקה של העיתון - שווה להיכנס ולקרוא.

במסגרת השאלות למערכת (תחת השם "שערי תשובה") מופיעה שאלתו של ג"ג בדבר הכנת דבק גבינה: שומע אני לעיתים קרובות על דבק העשוי מגבינה. מענין אותי לדעת מה טיבו של דבק זה ואיך הוא נעשה?

התשובה שניתנה לשואל: אפן עשית דבק-הגבינה הוא קל מאוד. עשה לך טבלת-עץ בגדול של 40X25 צנטימטרים והתקן מסביבה כרכוב צר בגובה של צמ' אחד. על הטבלה הזו תמרח גבינה לבנה (שאין בה מלח) בקיסם-עץ. הוסף לגבינה בהדרגה גרעיני סיד עד אשר תתהוה דיסה סמיכה. וכשדיסה זו מתחילה להדבק לקיסם ולהגרר אחריו, היא ראויה להדבקה. דבק זה דורש ליבושו זמן יותר ארך מדבק רגיל ומשמש בעיקר לדביקת חלקי עץ הנתונים להשפעת הרטיבות. בשוק חומרי העבודה מצויות תצורות שונות של דבק זה, והנקראות בשם הכולל Kasain. על אופן הכנתו של דבק-הגבינה, שמישו, ובכלל על מהותו  עוד נשוב לדון.

מי יתננו ולא נזדקק לשירותי משרד הפנים. מי יתננו נאות דשא בהם נרבוץ ונקרא בניחותא עיתון נגרות משובח בשפת עבר.