יום ראשון, 13 בינואר 2013

לא קלה היא, לא קלה דרכינו

מדי חודש, ביום חמישי הראשון בחודש, נערכת בבית הספר ארוחת ערב משותפת (potluck dinner). כל אחד מביא דבר אוכל לחלוק עם השאר ודבר שתייה לחלוק עם עצמו. ארוחת הערב האחרונה היוותה הקדמה לערב כשרונות - החל בציטוט סונטות של שייקספיר, וכלה בהופעה של "רוד סטיוארט" (שנשמרה לסוף הערב על מנת שהמופיע יתדלק עצמו בכמות אלכוהול שתספיק לו להיכנס לדמות).

אחד הקטעים המצחיקים של הערב היה הופעתו של מייסון - קצין התחזוקה הכל יכול של בית הספר. מייסון עלה לבמה, ובמבטא מקומי (מיינרי) כבד דיקלם את אחד הקטעים הקלאסיים בהומור של מיין - איך מגיעים למילינוקט - which way to Millinocket ? המערכון הוא חלק מסדרה שנקראת Bert & I (ברט ואני) שנכתבה בשנות החמישים והשישים. במערכון מנסה המספר לתת הנחיות כיצד להגיע למילינוקט, אבל לאחר כמה נסיונות כושלים הוא משתכנע - "אי אפשר להגיע לשם (מילינוקט) מכאן". המשפט you can't get there from here הפך למטבע לשון מיינרי.


בימים האחרונים אני קורא (יותר נכון - משתדל לקרוא) ספר שעוסק בדרך להגיע לשם מכאן. מדובר בספרו של גרג פרדריקסון Piano-Hinged Dissection. לפני שאני מאבד את מעט הקוראים ששרדו את המערכון, הנה כמה הסברים. ביתור גאומטרי (geometric dissection) הוא חיתוך של צורה גאומטרית אחת לחתיכות, סידור החתיכות באופן שונה, וקבלת צורה גאומטרית חדשה. ביתור גאומטרי הודגם כבר ע"י אפלטון וע"י מתמטיקאים איסלאמיים קדומים.

אחת המגבלות שניתן להשית על ביתור גאומטרי היא לדרוש שהחתיכות יהיו מחוברות זו לזו באמצעות צירים. ובתוך מגבלה זו ניתן להגביל אף יותר, ולדרוש שהחתיכות יהיו מחוברות באמצעות ציר פסנתר (Piano Hinge). מגבלה זו מאפשרת לבנות דגמים בצורה קלה ופשוטה. יתרה מזאת, היא גם מאפשרת לבנות דגמים בהן לחתיכות יש עובי.

על עטיפת הספר ניתן לראות דוגמא של מעבר מכוכב מחומש לכוכב מעושר. אני מניח גם כי רוב הקוראים זוכרים את המשחק בו ישנה טבעת המורכבת מעשרים וארבעה משולשים שווי צלעות מהם ניתן ליצור צורות רבות (שלושים וחמש, למען הדיוק). המשחק המקורי נקרא GeoLoop, וחובבי הנוסטלגיה מוזמנים לצפות בסרטון הבא.

הספר עצמו קשה לקריאה (ואני מגייס כאן אדיבות שאיננה אופיינית לי) - הוא מאוד מתמטי ולא ממש ידידותי לנגר המצוי. בניסיון להקל על הקורא מצורף לספר דיסק עם סרטוני הדגמה קצרים, שגם הם לא להיט גדול. אבל, הספר מתאר בצורה מדוקדת מספר רב של ביתורים גאומטריים, כך שאפשר להתעלם מההסברים שמסביב ופשוט להעתיק את הביתור בו מתעניינים.

למה אני מתעניין בנושא? אני מקווה למצוא דרכים מעניינות ויעילות יותר להרחבת (לפתיחת) שולחנות. לא ממש ראינו התפתחות בתחום הזה בעשורים האחרונים - אולי בגלל שבאמת אין כבר מה לחדש, ואולי בגלל שלא חיפשנו במקום הנכון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה