שוב אתנחתא מהדיון אודות חפצים. הפעם לטובת כמה הערות כלליות.
קניתם מסור מחברה מכובדת. לאחר מספר חודשים של שימוש אתם מקבלים את הרושם שבמקרים מסוימים המסור עובד הרבה פחות טוב. אתם מנסים לבודד את המקרים הללו, ומגיעים למסקנה המפתיעה שהבעיות אינן קשורות לסוג העץ אותו אתם חותכים - הבעיות קשורות לסוחר ממנו קניתם את העצים. להב המסור מסתובב הרבה יותר לאט כשהוא פוגש עצים שנקנו אצל היבואן הגדול ההוא, זה מפתח תקווה. אתם מבררים מסביב, ומגלים שאתם לא לבד - אנשים נוספים נתקלים באותה בעייה.
אתם מתארגנים, ופונים ליבואן, שפונה ליצרן של המסור. לאחר כמה ימים מגיעה התשובה: it's not a bug, it's a feature. היצרן מסביר כי המסורים שלו יודעים לזהות את מקור העצים הנחתכים, וכך הוא יכול להציע "רמות חיתוך" שונות לסוחרים השונים. היצרן מוסיף כי מדובר בהסכמים מסחריים סבוכים וסודיים. אבל, באופן כללי - סוחר שמשלם יותר מקבל רמת חיתוך טובה יותר.
סיפור דמיוני? בתחום הנגרות - בהחלט כן. בתחום תשתית האינטרנט - ממש לא. האמריקאים נאלצו השבוע להתפכח מאשלייה נוספת - אשליית הנייטרליות של רשת האינטרנט. בית המשפט הפדרלי לעירעורים בקולומביה קבע כי לרשות התקשורת הפדרלית (FCC) אין סמכות לכפות על חברת Verizon נייטרליות רשת. במילים פשוטות - וריזון רשאית לשלוט במהירות ההעברה של תכנים. להזרים, למשל, סרטים שמגיעים מאמזון הרבה יותר מהר מסרטים שמגיעים מנט-פליקס. להזרים, למשל, אתרים של מיקרוסופט הרבה יותר מהר מאתרים של גוגל. להזרים, למשל, בצורה איטית להחריד בלוגים שמבקרים את וריזון, או אתרים שמתנגדים לחוק הבריאות החדש, או - להבדיל - אתרים שמתנגדים להפלות. אני מניח שהבנתם את הרעיון.
נכון, שמדובר בפסיקה כאילו טכנית (ה - FCC ויתר לפני מספר שנים, בעיקר בשל שיקולים פוליטיים, על חלק מסמכויות הפיקוח שהיו נתונות בידיו בנוגע לרשת האינטרנט), אבל כולם מבינים שמדובר בפסיקה בעלת משמעות עמוקה. ה - FCC שוקל את צעדיו (לא ברור שבמצב הפוליטי הנוכחי הוא יכול להחזיר לעצמו את הסמכויות עליהן ויתר). וריזון הבטיחו כי "לא יעשו שימוש לרעה" בפסיקה - תודה, באמת. מהות העימות היא (ניחשתם נכון) כסף. חברות התשתית מתבוננות בעינים כלות כיצד רוב התעבורה בתשתית שלהן מגיע ממספר קטן של חברות גדולות ומצליחות (הערכות מדברות על כך ש - 25% מהתעבורה ברשת מגיע מנט-פליקס), והן אומרות לעצמן: "גם אנחנו רוצות להרוויח משהו מזה".
לפני שאתם אומרים לי שאני מגזים, אנא חיזרו וקיראו את שתי הפסקאות הראשונות אודות "רמות חיתוך" שונות לסוחרים שונים. בעצם, למה לא?
במסגרת פינתנו "למה לא בישראל ?" - סיפור על בחינות.
הילד הגדול נבחן בשבוע שעבר בבחינות אמצע השנה. שלושה ימים (שלישי, רביע, חמישי) מרוכזים של בחינות - שלוש בחינות מדי יום. יום נוסף נקבע מראש על מנת שישמש בתור "יום שלג" (snow day) במקרה הצורך. יום חמישי בערב - הופעה של אומן (טלפתיה) וערב פיצות לכל התלמידים. יום שישי בצהריים - כל הציונים מפורסמים באזור האישי של כל תלמיד באתר בית הספר. פשוט אמריקה.
קניתם מסור מחברה מכובדת. לאחר מספר חודשים של שימוש אתם מקבלים את הרושם שבמקרים מסוימים המסור עובד הרבה פחות טוב. אתם מנסים לבודד את המקרים הללו, ומגיעים למסקנה המפתיעה שהבעיות אינן קשורות לסוג העץ אותו אתם חותכים - הבעיות קשורות לסוחר ממנו קניתם את העצים. להב המסור מסתובב הרבה יותר לאט כשהוא פוגש עצים שנקנו אצל היבואן הגדול ההוא, זה מפתח תקווה. אתם מבררים מסביב, ומגלים שאתם לא לבד - אנשים נוספים נתקלים באותה בעייה.
אתם מתארגנים, ופונים ליבואן, שפונה ליצרן של המסור. לאחר כמה ימים מגיעה התשובה: it's not a bug, it's a feature. היצרן מסביר כי המסורים שלו יודעים לזהות את מקור העצים הנחתכים, וכך הוא יכול להציע "רמות חיתוך" שונות לסוחרים השונים. היצרן מוסיף כי מדובר בהסכמים מסחריים סבוכים וסודיים. אבל, באופן כללי - סוחר שמשלם יותר מקבל רמת חיתוך טובה יותר.
נכון, שמדובר בפסיקה כאילו טכנית (ה - FCC ויתר לפני מספר שנים, בעיקר בשל שיקולים פוליטיים, על חלק מסמכויות הפיקוח שהיו נתונות בידיו בנוגע לרשת האינטרנט), אבל כולם מבינים שמדובר בפסיקה בעלת משמעות עמוקה. ה - FCC שוקל את צעדיו (לא ברור שבמצב הפוליטי הנוכחי הוא יכול להחזיר לעצמו את הסמכויות עליהן ויתר). וריזון הבטיחו כי "לא יעשו שימוש לרעה" בפסיקה - תודה, באמת. מהות העימות היא (ניחשתם נכון) כסף. חברות התשתית מתבוננות בעינים כלות כיצד רוב התעבורה בתשתית שלהן מגיע ממספר קטן של חברות גדולות ומצליחות (הערכות מדברות על כך ש - 25% מהתעבורה ברשת מגיע מנט-פליקס), והן אומרות לעצמן: "גם אנחנו רוצות להרוויח משהו מזה".
לפני שאתם אומרים לי שאני מגזים, אנא חיזרו וקיראו את שתי הפסקאות הראשונות אודות "רמות חיתוך" שונות לסוחרים שונים. בעצם, למה לא?
----------
במסגרת פינתנו "למה לא בישראל ?" - סיפור על בחינות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה