יום ראשון, 26 ביוני 2011

מי יתנני כמה ימי קיץ

הגענו לאנגליה בחודש אוגוסט, וכולם מסביב דיברו על הקיץ המדהים שיש להם השנה. אנחנו לא כל כך הבנו על מה מדובר - עשרים מעלות במשך היום, עשר מעלות בלילה, גשם, עננים, ומדי פעם מפציעות להן אי אילו קרני שמש. חורף טיפוסי של אזור המרכז. עד מהרה הבנו כי בעוד אצלינו כל יום עם פחות מעשרים מעלות נקרא יום חורף, אצל הבריטים כל יום עם יותר מעשרים מעלות נקרא יום קיץ.

העניינים החלו להסתבך להם בחורף - (מקסימום) חמש מעלות במשך היום, (מקסימום) אפס מעלות במשך הלילה, גשם או שלג, עננים, ומדי פעם מפציעות להן אי אילו קרני שמש. למדתי בסדנא קטנה ששכנה במבנה מהמאה ה - 14. בחדר היה זוג רדיאטורים לחימום אבל הם הופעלו לעתים נדירות. זה לא שהמורה שלי היה קמצן, הוא פשוט לא אהב להוציא כסף אם הוא לא היה חייב. המבחן היה פשוט - אם קול נקישת השיניים לא עלה על קולות העבודה בסדנה, אין צורך בהדלקת החימום. כך מצאתי עצמי עובד כשאני לובש שתי חולצות, פליס, מכנסיים עבים, כפפות וגרביים תרמיים.

אבל זה היה החלק הקל. המכונות היו ממוקמות בחדר חיצוני, ומיותר לציין שהוא לא היה מחומם (אם לא הייתי מכיר את חסכנותו של מייקל, הייתי חושב שהוא מקרר אותו). מצב העניינים הזה חינך אותנו לשימוש מירבי בכלים ידניים (בחדר המחומם) ולתכנון קפדני של העבודה עם המכונות (בחדר המקורר). מדי פעם היה נשמע קול רפה בסדנא: I am going to the machines room, מיד מונה תורן מעקב, שתפקידו היה לוודא כי האמיץ שיצא החוצה אכן חוזר תוך פרק זמן סביר ולא מוצא עצמו עם יד דבוקה למשטחו של המסור.

היום נזכרתי בימי החורף האלה. אני עובד במרץ על פרויקט נחמד (חדר אמבטיה, תמונות לכשיושלם) - די הרבה עבודה, די לחוץ בזמן, כך שאני מוצא עצמי מבלה הרבה שעות בנגריה. החום, הלחות, הרעש, האבק, ובתוך כל זה לשמור על רמת ריכוז גבוהה על מנת לא להזיק לעצמי, לכלים ולרהיטים. אני חוזר הביתה מותש, ולוקח לי כמה שעות לחזור למוטב.

לא, אני ממש לא מתגעגע למיזוג של רמת החייל, אבל בהחלט לא הייתי מתנגד לכמה ימים של קיץ בריטי.

תגובה 1: