העקרון הרביעי שמציג מדינה הוא "אנחנו לא שמים לב לדברים משעממים". חלק מהדיון מוקדש ליכולת של המוח לבצע מספר משימות במקביל (multi-tasking). אז זהו, היכולת הזאת לא ממש קיימת. אם עושים כמה דברים במקביל הסיכוי לטעות עולה ב - 50%, ופרק הזמן שלוקח לנו להשלים את המשימה מוכפל.
אני נזכר בספר הזה כל פעם שאני מנסה להשאר מרוכז במהלך משימת חיתוך משעממת - איכשהו המחשבה תמיד נודדת להמשך בניית הרהיט, לעיצוב הרהיט הבא, לטלפון שאני חייב להחזיר ללקוח, או לקבלות שאני צריך לשלוח לרואה החשבון.
המעבר שעשיתי מהיי-טק לנגרות היה דרמטי למדי. המעבר ממעמד של שכיר למעמד של עצמאי היה, במובנים רבים, הרבה יותר דרמטי. ככל שחולף הזמן אני מבין שעל מנת להיות נגר מוצלח אני צריך להיות:
- סגן נשיא בכיר לשיווק - מישהו חייב להחליט מה מוכרים, למי, באיזה מחיר, באילו ערוצים, ולדאוג שנהייה ממוצבים נכון.
- סגן נשיא בכיר למכירות - מישהו חייב לבצע את המכירה, ולהביא את ההזמנה.
- סמנ"ל כספים - מישהו חייב להבין מה המצב הכספי של העסק, ולשלוח את הקבלות לרואה החשבון.
- סגן נשיא לרכש - מישהו חייב לקנות את חומרי הגלם, ולא פחות חשוב - לריב עם הספקים, ולצמצם את ההוצאות.
- סמנכ"ל תפעול - מישהו חייב לנקות את הנגריה, לרוקן את השק של השואב, לרוקן את המים מהמדחס, ולדאוג שיהיו קפה וסוכר.
- קצין רכב - מישהו חייב להוביל את הרהיטים, ולדאוג לקחת את הרכב לשטיפה.
וכמאמר דוקטור סוס
When our mother went
Down to the town for the day,
She said, "Somebody has to
Clean all this away.
Somebody, SOMEBODY
Has to, you see"
Then she picked out two Somebodies.
Sally and me.
ובנגריה אין לי אפילו את Sally שתעזור לי. פתאום חיתוך זנביונים נראה משימה קלה למדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה