בשבוע שעבר קיבלתי עוד אחת. לאחרונה אני מקבל אותן בקצב של אחת לחודש. התגובה שלי מתחילה באנחה, וממשיכה באמירת האמת המרה תוך נסיון לשמור על אופטימיות זהירה.
השיחה מתחילה כשהטלפון מצלצל (בעוד שנים אנשים ייתהו על מקור הפעלים ״לצלצל״ ו״לחייג״ בקשר לטלפונים). מן העבר השני מציג עצמו בחור בשנות העשרים המאוחרות לחייו. כאן הסיפורים מתפצלים - סיימתי לא מזמן קורס נגרות / אני עובד בנגריה שעובדת עם פלטות כל הזמן, אבל בעצם עץ מלא הוא אהבת חיי / שנים אני בונה דברים מעץ, ואני רוצה להפוך את התחביב למקצוע. עכשיו מגיעה השאלה - האם אתה (כלומר אני) מחפש עובד לנגריה שלך ?
לפני שנמשיך לתשובה שלי, שתי הערות. הראשונה - אני די מופתע מכמות המתקשרים. מסתבר שיש לא מעט אנשים (שנשמעים, לפחות) שפויים, שממש רוצים לעסוק בנגרות מתוך בחירה. השניה - אני ממש לא מופתע מכמות המתקשרים. מי שמחפש נגר-אומן (ואני ממש מתנצל על התואר הלא כל כך מוצלח) בישראל יגיע לרשימה של כמה עשרות בודדות, ולאחר שמנקים מהרשימה את כל הנגרים שאינם אומנים ואת כל האומנים שאינם נגרים, מגיעים לרשימה מצומצמת ביותר.
ועכשיו לתשובה שלי. התשובה הקצרה שלי היא: לא, אני לא מחפש עובדים לנגריה שלי. התשובה הארוכה שלי היא: אחרי קצת יותר משנתיים בעסק אני יכול לגלות אופטימיות זהירה - הגעתי למצב שבו יש לי הזמנות לכמה שבועות קדימה, למצב שבו אני גובה מחירים סבירים, למצב שבו אני מתחיל להרוויח (לא הרבה, חס וחלילה) כסף מהעסק. אז לא, אני לא מחפש עובדים לנגריה.
לפני שהפכתי נגר-אומן עצמאי קראתי ושאלתי. הקונצנזוס הוא שאם אתה טוב (והכוונה לא רק ליכולת שלך לבנות רהיטים אלא לכל ההיבטים של ניהול עסק), אתה מצליח להמנע מטעויות גדולות ובאופן כללי המזל לצדך, יעברו בין שלוש לחמש שנים עד שהעסק שלך יעמוד על הרגליים.
Alan Peters מספר בספר שלו (שעליו כבר המלצתי) על תחילת דרכו. אלן התחיל את דרכו העצמאית כנגר-אומן בשנת 1962, לאחר שעבד כמורה במשך תקופה קצרה. הנגריה הראשונה שלו הייתה מבנה פח שהוא שכר. לא היה לו יותר מדי כסף משל עצמו, והבנקים סירבו לתת לו הלוואה. הוא התחיל את הקריירה עם מסור סרט (יד שנייה), שולחן עבודה וכלים ידניים. נגר בכפר הקרוב הסכים שהוא ישתמש במקצוע העליון והתחתון (Planer / Thickneser) שלו.
אט, אט העסק צבר תאוצה. לקח לאלן שמונה שנים עד שהוא הצליח להגשים את השאיפות שלו - נגרייה כלבבו, צבר הזמנות של עבודות שהוא רצה לעשות, ורווחיות כלכלית (שאיפשרה להם, אפילו, לצאת לחופשה). שמונה שנים - ואנחנו מדברים על Alan Peters שהוא אחד הטובים ביותר (אם לא ה...).
במקרה של אלן ההמתנה השתלמה - גם לו וגם לנו.
תודה, חסכת לי טלפון... חה...חה... :-)
השבמחקאז כרגע אני לא עוזב את ההייטק. אבל אני בהחלט חושב ברצינות לשכור איזה מקום ולעשות דברים בשביל הסיפוק האישי וגם כדי לכסות את דמי השכירות ותו לא. מה צריך יותר מזה?
ואם אני אהיה עוד פעם מובטל, כמו בחצי שנה האחרונה (תודה לאל שהסתיימה), יהיה לי כבר משהו בחצי הדרך...
אלדד.