פחות ממאה וחמישים שנה

מאה וחמישים הוא סכום של שמונה מספרים ראשוניים עוקבים - 7, 11, 13, 17, 19, 23, 29, 31. מאה וחמישים הוא גם מספרו של המזמור האחרון בספר תהילים, המסתיים בפסוקים:

הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע; הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.
כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ: הַלְלוּ-יָהּ.

 

היום היא קרתה לי - התאונה. אני עובד על פרויקט קטן מימדים, אך מורכב למדי. אני בונה קופסא עבור מגילת אסתר. קופסא מוארכת עם קשתות פנימיות שייתמכו במגילה, ועם צירים מעץ שיוסיפו לקופסא אלמנט מעניין ויוסיפו לנגר אתגרים מרובים. הפרויקטים הקטנים הללו נוטים להיות קשים למדי, שכן הם דורשים התעסקות עם חלקים קטנים תוך כדי שמירה על רמת דיוק גבוהה.

 

התחלתי לעבוד על המגרעות עבור הצירים מעץ, ואז היא (התאונה) ארעה. הנחתי את מגפי הימני על כסא פלסטיק פשוט של כתר, שלוש מכות עם המקבת על המפסלת, ואז חדר המגף את מושב הכסא, הרגל עקבה אחרי המגף דרך המושב, והפסיקה תנועתה רק כשפגש המגף אל הרצפה. מיותר לציין כי מעברה של הרגל לא היה חלק - היא נשרטה שריטות מכוערות ונחבלה חבלות כואבות.

הפלסטיק, מעשה ידי אדם, הומצא לראשונה על ידי הבריטי אלכסנדר פרקס והוצג לראשונה בשנת 1862 - לפני פחות ממאה וחמישים שנה. תחילה היה שימוש בחומרי פלסטיק טבעיים, לאחר מכן עברו לייצר חומרים ע״י שינויים כימיים של חומרים טבעיים ( גומי, למשל), ולבסוף עברו לייצר חומרים מסונתזים לגמרי (בקליט, למשל). 

קשה לדמיין את העולם בלי פלסטיק, אבל קשה יותר לתפוש שלפני מאה וחמישים שנה הוא כלל לא היה קיים - איך הם חיו אז בלי שקיות פלסטיק? איך הם הצליחו לזהם את הסביבה בצורה יעילה? איך הם בנו רהיטים בלי פורמיקה ובלי מלמין?

בדבר אחד אני בטוח - לו הכסא היה עשוי עץ, התאונה לא הייתה מתרחשת והרשומה לא הייתה נכתבת.