יום ראשון, 22 באפריל 2012

כרטיס גירוד

היום הם כבר פריט לאספנים, אבל פעם הם היו נפוצים כמעט בכל מכונית - כרטיסי חנייה. בדור הראשון של הכרטיסים היינו צריכים לתלוש חלקים מן הכרטיס על מנת לסמן את זמן החנייה. בדור השני של הכרטיסים נחסכה מאיתנו התלישה, אבל נאלצנו לגרד ריבועים של חומר פלסטי מגעיל למדי, שאיכשהו תמיד הצליח להשתחל לו מתחת לציפורניים.

גויאבה היא אחד מאותם דברים שמחלקים את האנושות לשני מחנות - או שאתה אוהב אותה, או שאתה שונא אותה. אין דרך ביניים. בעולם הנגרות יש מספר גויאבות, אבל אני חושב שהגויאבה (בהא הידיעה) היא השימוש ב - scraper (משע, בעברית). ישנם נגרים שמתמשים בו באופן תדיר, וישנים כאלה שעצם הזכרת שמו גורמת להם לצמרמורות קשות ולרעידות בלתי רצוניות.


משע (שיש המכנים אותו גם ציקלינה או כרטיס גירוד) הוא לא יותר מאשר לוח מתכת דק שאיתו מגרדים את משטח העץ. לוחות המתכת הללו מגיעים במגוון גדלים וצורות. ניתן לרכוש אותם (בחנויות המובחרות) או לייצר אותם לבד (מלהב ישן של מסור או מלהב ישן של מקצוע). ניתן לאחוז אותם ביד ולסבול מהחום שנוצר כתוצאה מהחיכוך, או שניתן להושיב אותם בתוך מתקן מהודר (המפורסם שבהם Stanley Cabinet Scraper מספר 80).

על פי הספרים יש להשתמש במשע בשלבי הגימור הסופיים של עיבוד העץ - לפני השיוף או במקומו. השימוש במשע נפוץ במיוחד בעצים שבהם הגרעינים אינם אחידים - כפי שאומר הביטוי הבריטי go all over the place. יש הטוענים כי הגימור המתקבל כתוצאה משימוש במשע טוב יותר מזה המתקבל כתוצאה משיוף.

הכנת המשע לשימוש היא תהליך שמצריך מיומנות ונסיון. את לוח המתכת הדק לא משחיזים, אלא להפך - מקהים את קצהו באמצעות מוט מתכת עגול. השימוש במשע מצריך גם הוא מיומנות ונסיון. אתה בזווית הנכונה של המשע ביחס ללוח העץ והכל הולך למישרין. סטייה קלה ולוח העץ מתחיל להשרט ולהתעקם.

אז מה מקורה של הביקורת ? הבעייה מתחילה כאשר אנשים (שהתואר נגר איננו ראוי להם :-) משתמשים במשע במקום להשתמש במקצוע. ביותר מדי מקרים המשע משמש תחליף למקצוע מכוון היטב עם להב מושחז כהלכה שמוחזק בידיים מיומנות. כאשר משתמשים במשע במקום במקצוע מקבלים משטח שהוא חלק אבל ממש ממש לא ישר. כפי שהמורה שלי היה נוהג לומר: we have a name for people who use a scraper. we call them cheaters. וכשתהינו מדוע הוא מחזיק באוסף מרשים למדי של משעים, הוא השיב שבתור מורה לנגרות הוא חייב לחשוף את התלמידים גם לצדדים האפלים של עולם הנגרות.

הדיון בשאלה מתי מותר / צריך / כדאי להשתמש בכרטיס גרוד (משע) רחוק מהכרעה. מה שברור הוא ששימוש בכרטיס גרוד הוא בהחלט אחת הדרכים להתעשר מנגרות - בהנחה שמדובר בכרטיס גרוד, חישגד, של מפעל הפיס.

גרוד נעים.


2 תגובות:

  1. הי אייל. אפשר לקנות ציקלינות אצל צלאח,יש להם בכמה צורות וגדלים-שגעון של אבירם.
    לדעתי אין תחליף לשימוש בציקלינה כשמדובר בחידוש של רהיט ישן שצבוע בלכה לא מזוהה. ישנם מקרים בהם הלכה/גלזורה/שמן או מי יודע מה, הופך לעיסה דביקה מהשיוף וסותם את הנייר. במקרים אלו הציקלינה עושה עבודה מעולה ומהירה. יש סרטונים ברשת איך לשייף את הציקלינה לפני העבודה,אני לא מכיר את השיטה עם המוט העגול,יש לך סרטון הסבר?
    תודה מאיר
    שדה-בוקר

    השבמחק
  2. מאיר,

    שימוש בציקלינה לצורך גרוד שאריות ישנות של גימור הוא ממש "בסדר" מבחינתי ...

    הוראות לגבי השיטה עם המוט העגול (burnisher) אפשר למצוא (למשל) ב - http://www.fine-tools.com/G10004.htm חשוב לשים לב ליתרון המרכזי של השיטה - היא מחייבת רכישה של כלי נגרות נוסף.

    איל

    השבמחק