העזר כנגד העירה כי הגיע הזמן לרשומה שתעסוק בנגרות ממש - הרף לנו מפטריות, עצים וסירות עתיקים, כובעי שעם ושאר קישקושים. את הערתה היא השמיעה בעדינות, כמובן, על מנת שלא לפגוע בצפור נפשי. האמת היא שעל מנת לפגוע בצפור נפשי היא תזקק להרבה יותר מהערה (מנומסת) - היא תזדקק למכת קראטה מכוונת היטב.
בתלמוד הבבלי (מסכת בבא קמא צ' ב') כתוב: "יודעין כמה הכהו ועל מה הכהו אם על שוקו או צפר נפשו". צפור הנפש היא הגרוגרת, החלק הבולט שבגרון. על פי התלמוד, מכה בצפור הנפש (בגרוגרת) עלולה להסתיים בהרבה יותר מאשר בהעלבות, היא עלולה להסתיים בכאב גרון.
המשמעות המושאלת, המוכרת לנו כיום, התפתחה בשלב מאוחר יותר. כיום אנו משתמשים בביטוי "צפור הנפש" אך ורק במשמעות המושאלת - משהו חשוב ויקר לנו מאוד. על פי מיכל סנונית (בספרה צפור הנפש, שנכתב בשנת 1985, וזכה מאז להצלחה כבירה שסיבותיה אינן נהירות לכותב שורות אלה) צפור הנפש "עשויה מגירות מגירות". וזה נושא הרשומה היום - מגירות. וליתר דיוק - המסילות שבהן נוסעות המגירות.
אם אתם לא בעניין של מגירות עשויות עץ שנוסעות בתוך מסילות עץ - זה הרגע לעזוב. אם גם אתם שואבים הנאה יתרה מבניית (או לפחות מפתיחת) מגירות עץ שנוסעות בתוך מסילות עץ בדיוק בהתנגדות הנכונה - לא חזקה מדי אך גם לא חלשה מדי - המשיכו לקרוא. על מנת להגיע לאותה התנגדות נכונה גם המגירה וגם המסילה חייבות להיות ישרות ומדויקות. סטייה של מילמטר לכאן והמגירה נתקעת, סטייה של מילימטר לשם והמגירה חופשית מדי.
על מנת שהמגירה תיסע כהלכה יש לתמוך בה כך שהיא תנוע בצורה ישרה - גם במישור האופקי וגם במישור האנכי. תפקידן של המסילות הוא לספק את התמיכה הזו. יש כמה אפשרויות לבניית המסילות.
מסילות בצדדי המגירה - בשיטה זו חורצים חריץ בכל אחד מצדדי המגירה, ובהתאמה מחברים לתוך הארון פסי עץ (או מתכת, רחמנא ליצלן) עליהם נוסע החריץ. היתרון הבולט של השיטה הוא בפשטותה. החסרון הבולט של השיטה הוא בכך שהיא פוגעת במגירה עצמה. לטעמי, החריצים בצדי המגירה נראים די רע. למרות שהשיטה מוזכרת בתנ"ך (Joyce) מעטים הנגרים האומנים שמשתמשים בה.
פסים בצדדי המגירה - בשיטה זו יוצרים פס בכל אחד מצדדי המגירה, ובהתאמה חורצים חריצים בארון בו נוסעים הפסים. המקרה המובהק (וכמעט היחיד בנגרות אומנותית) בו משתמשים בשיטה זו הוא עבור מגירה שממוקמת מתחת לשולחן כאשר לא רוצים לבנות קופסא שתכיל אותה. בעיצוב נכון ובביצוע מדויק ניתן להגיע לתוצאות יפות מאוד. היתרון הבולט של השיטה הוא בכך שלא נזקקים לקופסא עבור המגירה, החסרון הוא בחוזק - לא מומלץ להעמיס את המגירה יתר על המידה, שכן הפסים עלולים להישבר.
תומכים בצדדי הארון - בשיטה זו יוצרים בתוך הארון "קופסא" הדוקה (למדי) בה נוסעת המגירה. יישום אחד הוא חיבור פסי עץ בתוך הארון, כך שיתמכו בתנועה ישרה של המגירה. הפסים תומכים הן בתנועה האופקית והן בתנועה האנכית של המגירה. את השיטה הזו ניתן ליישם כאשר בונים את הארון בשיטה של Frame & Panel - הרגל (המסגרת) של הארון עבה יותר מהדופן, ויש מרווח בו ניתן למקם את הפסים בצדדי המגירה. יישום שני הוא שימוש בדפנות הארון עצמן כתומכים. שיטה זו מיושמת כאשר לדופן הארון ולרגל עובי זהה, או כאשר כלל אין רגל (מסגרת) ולפיכך אין מקום עבור הפסים.
שתי שיטות התמיכה (פסים פנימיים / דופן הארון עצמה) מקובלות בשימוש, אבל לשימוש בדופן הארון עצמה יש שני חסרונות. הראשון, המגירות עלולות לחבוט בצדדי הארון בעת השימוש, ולאורך זמן החבטות עלולות להחליש את מבנה הארון. השני הוא הקושי להגיע לרמת דיוק גבוהה. הדפנות שהן משטחים גדולים יחסית, נוטות להתעוות - במיוחד אם מדובר בעץ מלא. עיוות של מילימטר או שניים ואיבדנו את ההתנגדות הנכונה. נגרים אומנים ישתמשו בתמיכת הדפנות רק כאשר מדובר במגירות קטנות בתוך ארוך קטן (הדוגמא המובהקת - הארונות של קרנוב).
מסילה אמצעית - בשיטה זו יוצרים חריץ בתחתית המגירה שנוסע על פס עץ שמותקן בתוך הארון. על פי רוב לא משתמשים בתחתית המגירה עצמה, אלא מוסיפים במרכז התחתית פס עץ שבו חורצים את החריץ. אמנם מדובר בעבודה לא מעטה, אבל כך מונעים מהמגירה לחבוט בצדדי הארון ומוסיפים אלמנט עיצובי נאה. Robert Ingham, שבונה כמעט את כל המגירות שלו באופן זה, הביא את השיטה לכדי שלמות מעוררת הערצה.
בפעם הבאה שאתם בונים ארון עם מגירות אתם מוזמנים לנסות את שיטת המסילה האמצעית. בפעם הבאה שאתם רוכשים ארון מגירות אל תשכחו לדרוש מן הנגר להשתמש בשיטת המסילה האמצעית. ותהא זו תרומתנו לחיזוקו של המרכז השפוי.
בתלמוד הבבלי (מסכת בבא קמא צ' ב') כתוב: "יודעין כמה הכהו ועל מה הכהו אם על שוקו או צפר נפשו". צפור הנפש היא הגרוגרת, החלק הבולט שבגרון. על פי התלמוד, מכה בצפור הנפש (בגרוגרת) עלולה להסתיים בהרבה יותר מאשר בהעלבות, היא עלולה להסתיים בכאב גרון.
המשמעות המושאלת, המוכרת לנו כיום, התפתחה בשלב מאוחר יותר. כיום אנו משתמשים בביטוי "צפור הנפש" אך ורק במשמעות המושאלת - משהו חשוב ויקר לנו מאוד. על פי מיכל סנונית (בספרה צפור הנפש, שנכתב בשנת 1985, וזכה מאז להצלחה כבירה שסיבותיה אינן נהירות לכותב שורות אלה) צפור הנפש "עשויה מגירות מגירות". וזה נושא הרשומה היום - מגירות. וליתר דיוק - המסילות שבהן נוסעות המגירות.
אם אתם לא בעניין של מגירות עשויות עץ שנוסעות בתוך מסילות עץ - זה הרגע לעזוב. אם גם אתם שואבים הנאה יתרה מבניית (או לפחות מפתיחת) מגירות עץ שנוסעות בתוך מסילות עץ בדיוק בהתנגדות הנכונה - לא חזקה מדי אך גם לא חלשה מדי - המשיכו לקרוא. על מנת להגיע לאותה התנגדות נכונה גם המגירה וגם המסילה חייבות להיות ישרות ומדויקות. סטייה של מילמטר לכאן והמגירה נתקעת, סטייה של מילימטר לשם והמגירה חופשית מדי.
על מנת שהמגירה תיסע כהלכה יש לתמוך בה כך שהיא תנוע בצורה ישרה - גם במישור האופקי וגם במישור האנכי. תפקידן של המסילות הוא לספק את התמיכה הזו. יש כמה אפשרויות לבניית המסילות.
פסים בצדדי המגירה - בשיטה זו יוצרים פס בכל אחד מצדדי המגירה, ובהתאמה חורצים חריצים בארון בו נוסעים הפסים. המקרה המובהק (וכמעט היחיד בנגרות אומנותית) בו משתמשים בשיטה זו הוא עבור מגירה שממוקמת מתחת לשולחן כאשר לא רוצים לבנות קופסא שתכיל אותה. בעיצוב נכון ובביצוע מדויק ניתן להגיע לתוצאות יפות מאוד. היתרון הבולט של השיטה הוא בכך שלא נזקקים לקופסא עבור המגירה, החסרון הוא בחוזק - לא מומלץ להעמיס את המגירה יתר על המידה, שכן הפסים עלולים להישבר.
שתי שיטות התמיכה (פסים פנימיים / דופן הארון עצמה) מקובלות בשימוש, אבל לשימוש בדופן הארון עצמה יש שני חסרונות. הראשון, המגירות עלולות לחבוט בצדדי הארון בעת השימוש, ולאורך זמן החבטות עלולות להחליש את מבנה הארון. השני הוא הקושי להגיע לרמת דיוק גבוהה. הדפנות שהן משטחים גדולים יחסית, נוטות להתעוות - במיוחד אם מדובר בעץ מלא. עיוות של מילימטר או שניים ואיבדנו את ההתנגדות הנכונה. נגרים אומנים ישתמשו בתמיכת הדפנות רק כאשר מדובר במגירות קטנות בתוך ארוך קטן (הדוגמא המובהקת - הארונות של קרנוב).
בפעם הבאה שאתם בונים ארון עם מגירות אתם מוזמנים לנסות את שיטת המסילה האמצעית. בפעם הבאה שאתם רוכשים ארון מגירות אל תשכחו לדרוש מן הנגר להשתמש בשיטת המסילה האמצעית. ותהא זו תרומתנו לחיזוקו של המרכז השפוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה