אמנם סוף השבוע מאחורינו, אבל אנו נפצח בפיוט לשבת (כל אחד מוזמן לבחור את הלחן "שלו") - לא לדאוג יותר מדי, אנו נסתפק בשלושת הבתים הראשונים:
מסתבר שמקורו של הביטוי השגור היום "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא בפיוט לכה דודי שחובר ע"י הרב שלמה אלקבץ במאה ה - 16 בצפת. על פי גרסא אחת שלמה אלקבץ שאל את הביטוי מספר הקבלה "מערכת האלוהות". על פי גרסא אחרת הביטוי נשאל מספר הכוזרי בתרגום יהודה אבן תיבון.
ביום העצמאות נסענו לערבה, ובהנהגתו של הנגר טיילנו בנחל ברק. טיילנו - ארבעה מבוגרים, שישה ילדים (מגיל שנה וחצי ועד גיל שלוש עשרה) וכלבת לברדור נאמנה. הטיול מתחיל בהעפלה אכזרית (אך קצרה) למדי אל הרמה, הליכה קצרה לאורך אפיקו של הנחל, וגלישה בתוך הקניון של נחל ברק. הגלישה כוללת ירידה בכמה מפלים תוך העזרות בסולמות ארוכים המשתלשלים להם בין שמיים וארץ. הנגר אכן זכר כי מדובר במפלים, אבל מרחק השנים השכיח ממנו את גובהם.
הילדות הקטנות הורדו במנשאי גב. הילדים האמצעיים ירדו עם סיוע קל. הילדים הגדולים ירדו בכוחות עצמם. גם ההורים ירדו בכוחות עצמם - מי בעיניים פקוחות ומי בעיניים עצומות. את מי לא הזכרנו? נכון, את הכלבה. לכלבים יש יכולות רבות - ירידה בסולם איננה אחת מהן. את שני המפלים הראשונים, הקצרים יחסית, עברנו בהצלחה. המפל השלישי, הארוך, היווה אתגר מרשים. אבל, כמו שקישון אמר, במדינת ישראל לא מאמינים בנסים אלא סומכים עליהם. במקום עברה משפחה עם ציוד גלישה. הכלבה חוברה לרתמה מאולתרת, נקשרה לחבל, וגלשה לה במורד הסולם בליווי צמוד של הנגר.
במהלך הלימודים באנגליה למד איתי בחור צרפתי, דוקטור לכימיה שהחליט (הרבה לפני גיל ארבעים :-) על שינוי קריירה. באחד הימים, ראינו את הבחור שקוע במחברתו, כשהוא סופר בריכוז רב. לאחר כרבע שעה הבחור הכריז: "מאתיים שבעים וארבעה". התגובה לא אחרה לבוא: "אה?" הבחור המשיך: "בארון יש מאתיים שבעים וארבעה חלקים". כדי להשלים את התמונה יש לציין כי הספירה נערכה לפני שנחתכה ולו חתיכת קרש אחת לטובת בניית הארון.
שיטת העבודה של הדוקטור כללה עריכת שרטוטים מפורטים של הרהיט אותו עמד לבנות, כולל שרטוטים מוגדלים של כל המחברים. רישום מדוקדק של כל החלקים, כולל לשונות חופשיות ומעצורים למגירות. חיתוך ראשוני של כל החלקים, ולאחריו חיתוך מדויק של כל החלקים. או אז הכל היה מוכן לתחילת העבודה על הרהיט.
אני עובד בצורה פחות "מדעית". אני מוותר, בדרך כלל, על שרטוטים של המחברים אלא אם כן מדובר במחברים מסובכים מאוד. ברשימת החלקים שלי לא תמצאו חלקים פנימיים של מחברים, מעצורים של מגירות, ידיות או פסים ל - inlay.
אבל, גם אני יודע במדויק מה כל החלקים שאני צריך לחתוך ולחבר, מחליט על סדר החיתוך ועל סדר ההדבקה - כל זאת הרבה לפני שהתחלתי לחתוך את הקרש הראשון. ארון די רגיל עם מספר מגירות כולל עשרות רבות של חלקים (לרוב יותר ממאה). אם לא מתכננים מראש את העבודה, הצרות בוא יבואו. ובמקרה של בניית רהיטים, הסיכוי שפתאום תופיע בסדנא שלך משפחה עם ציוד גלישה, שייחלץ אותך מן הצרה, נמוך למדי.
בשבוע הבא הבלוג בחופשה לרגל שמחה משפחתית (שתוכננה זמן רב מראש). להתראות בעוד שבועיים.
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה
שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ
לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ
מסתבר שמקורו של הביטוי השגור היום "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא בפיוט לכה דודי שחובר ע"י הרב שלמה אלקבץ במאה ה - 16 בצפת. על פי גרסא אחת שלמה אלקבץ שאל את הביטוי מספר הקבלה "מערכת האלוהות". על פי גרסא אחרת הביטוי נשאל מספר הכוזרי בתרגום יהודה אבן תיבון.
ביום העצמאות נסענו לערבה, ובהנהגתו של הנגר טיילנו בנחל ברק. טיילנו - ארבעה מבוגרים, שישה ילדים (מגיל שנה וחצי ועד גיל שלוש עשרה) וכלבת לברדור נאמנה. הטיול מתחיל בהעפלה אכזרית (אך קצרה) למדי אל הרמה, הליכה קצרה לאורך אפיקו של הנחל, וגלישה בתוך הקניון של נחל ברק. הגלישה כוללת ירידה בכמה מפלים תוך העזרות בסולמות ארוכים המשתלשלים להם בין שמיים וארץ. הנגר אכן זכר כי מדובר במפלים, אבל מרחק השנים השכיח ממנו את גובהם.
במהלך הלימודים באנגליה למד איתי בחור צרפתי, דוקטור לכימיה שהחליט (הרבה לפני גיל ארבעים :-) על שינוי קריירה. באחד הימים, ראינו את הבחור שקוע במחברתו, כשהוא סופר בריכוז רב. לאחר כרבע שעה הבחור הכריז: "מאתיים שבעים וארבעה". התגובה לא אחרה לבוא: "אה?" הבחור המשיך: "בארון יש מאתיים שבעים וארבעה חלקים". כדי להשלים את התמונה יש לציין כי הספירה נערכה לפני שנחתכה ולו חתיכת קרש אחת לטובת בניית הארון.
אני עובד בצורה פחות "מדעית". אני מוותר, בדרך כלל, על שרטוטים של המחברים אלא אם כן מדובר במחברים מסובכים מאוד. ברשימת החלקים שלי לא תמצאו חלקים פנימיים של מחברים, מעצורים של מגירות, ידיות או פסים ל - inlay.
אבל, גם אני יודע במדויק מה כל החלקים שאני צריך לחתוך ולחבר, מחליט על סדר החיתוך ועל סדר ההדבקה - כל זאת הרבה לפני שהתחלתי לחתוך את הקרש הראשון. ארון די רגיל עם מספר מגירות כולל עשרות רבות של חלקים (לרוב יותר ממאה). אם לא מתכננים מראש את העבודה, הצרות בוא יבואו. ובמקרה של בניית רהיטים, הסיכוי שפתאום תופיע בסדנא שלך משפחה עם ציוד גלישה, שייחלץ אותך מן הצרה, נמוך למדי.
בשבוע הבא הבלוג בחופשה לרגל שמחה משפחתית (שתוכננה זמן רב מראש). להתראות בעוד שבועיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה