שתי המלצות על שני ספרים.
הספר Mistakes were made, but not by me הוא ספר בתחום הפסיכולוגיה. הספר, שעוסק בתופעה שנקראת דיסוננס קוגניטיבי (צריר הכרתי, בעברית), קריא מאוד ועשיר בדוגמאות. התיאוריה פותחה בשנות החמישים של המאה הקודמת ע"י ליאון פסטינגר. התיאוריה פשוטה למדי - בכל מקרה שבו אדם מחזיק בשתי קוגניציות (רעיונות, יחסים, אמונות, דיעות) שמנוגדות זו לזו מבחינה פסיכולוגית , נוצר אצלו מצב של חוסר נוחות נפשי. אנשים לא יכולים להישאר במצב של כזה של חוסר נוחות, והם צריכים לפתור את הדיסוננס בדרך כלשהי.
הספר מביא דוגמאות מתחומים שונים - האישי, הפוליטי, המדעי, אכיפת החוק, זוגיות, ועבודה. הכותבים מראים כמה רחוק אנשים מוכנים ללכת על מנת לפתור את הדיסוננס - לשקר לעצמם ולאחרים, לעוות את ההיסטוריה של עצמם ושל אחרים, להתעלם ממידע אובייקטיבי, ועוד כהנה וכהנה טכנולוגיות מרשימות.
השורה התחתונה של הספר - דיוסננס קוגניטיבי הוא מחלה כרונית חשוכת מרפא, שלו לא היינו לוקים בה היינו מאבדים כבר מזמן את שפיות דעתינו. רוצה לומר - כולנו לוקים במחלה (הכותבים מביאים דוגמאות שעוסקות בעצמם ובפסיכולוגים מכובדים אחרים), אבל אלמלא היינו חולים, לא היינו יכולים להתקיים. בעת התפרצותה של המחלה - קשה לנו מאוד להיות מודעים לכך שהתנהגויות שלנו נובעות ממנה. מודעות לתופעה עוזרת לריפוי, אבל הפתרון הכמעט יחידי הוא הסתמכות על משקיפים אובייקטיביים, שיסבו את תשומת ליבנו להתפרצות בזמן אמת.
אז, בפעם הבאה שאתם מסיימים לבנות רהיט מ-ד-ה-י-ם, שאלו את עצמכם האם הרהיט באמת נפלא, או שמא העובדה שהשקעתם בו חודשיים עבודה, משבשת, במידת מה, את חוש השיפוט שלכם. בפעם הבאה שאתם מסבירים שהמסור שקניתם הוא ה-מ-ס-ו-ר של המאה (דרגה אחת מתחת להמצאת הלחם הפרוס), שאלו את עצמכם האם המסור הוא באמת פאר התעשייה המערבית, או שמא העובדה שלקחתם משכנתא שנייה על הבית על מנת לקנות אותו, משבשת, במידת מה, את חוש השיפוט שלכם.
הספר Ultimate Building Book מאת Steven Caney משיב אותנו אל אזור הנוחות של הבלוג. הספר אמנם איננו זול (כריכה קשה, 596 עמודים), אבל אם אתם אוהבים לבנות דברים ו/או יש לכם ילדים שאוהבים לבנות דברים - רוצו לקנות את הספר.
הספר עוסק בתכנון ובבנייה של מבנים - אני מניח שבשפה מקצועית זה תחום ההנדסה שנקרא "הנדסה אזרחית". הספר בנוי חמישה חלקים. כל חלק של הספר כולל הסברים, ודוגמאות (מותאמים לילדים ולמבוגרים), ושלל רעיונות (פשוטים, זולים, מקוריים, האמת - מדהימים) לבנייה של פרויקטים. הפרוייקטים מחולקים לשלושה תחומים - מבנים עם שלד, מבנים עם לבנים, מבנים עם לוחות.
האנגלית די פשוטה, אפשר להבין די הרבה גם בלי לקרוא, ויש לי רושם שבהמולת העשייה וחדוות הבנייה, הילדים עלולים אפילו להנות מהתמודדות עם הטקסט האנגלי. הנה שתי דוגמאות לפרויקטים. בצד שמאל פרויקט של מבנה שלד עשוי מנקי אוזניים, ובצד ימין מבנה לבנים עשוי קוביות סוכר.
ונסיים , איך לא, בשירה של נעמי שמר "אהבת פועלי בניין". בביצוע אושיק לוי והדודאים. אזהרה - החולצות אינן מכופתרות, ושיער החזה שופע.
הספר מביא דוגמאות מתחומים שונים - האישי, הפוליטי, המדעי, אכיפת החוק, זוגיות, ועבודה. הכותבים מראים כמה רחוק אנשים מוכנים ללכת על מנת לפתור את הדיסוננס - לשקר לעצמם ולאחרים, לעוות את ההיסטוריה של עצמם ושל אחרים, להתעלם ממידע אובייקטיבי, ועוד כהנה וכהנה טכנולוגיות מרשימות.
השורה התחתונה של הספר - דיוסננס קוגניטיבי הוא מחלה כרונית חשוכת מרפא, שלו לא היינו לוקים בה היינו מאבדים כבר מזמן את שפיות דעתינו. רוצה לומר - כולנו לוקים במחלה (הכותבים מביאים דוגמאות שעוסקות בעצמם ובפסיכולוגים מכובדים אחרים), אבל אלמלא היינו חולים, לא היינו יכולים להתקיים. בעת התפרצותה של המחלה - קשה לנו מאוד להיות מודעים לכך שהתנהגויות שלנו נובעות ממנה. מודעות לתופעה עוזרת לריפוי, אבל הפתרון הכמעט יחידי הוא הסתמכות על משקיפים אובייקטיביים, שיסבו את תשומת ליבנו להתפרצות בזמן אמת.
אז, בפעם הבאה שאתם מסיימים לבנות רהיט מ-ד-ה-י-ם, שאלו את עצמכם האם הרהיט באמת נפלא, או שמא העובדה שהשקעתם בו חודשיים עבודה, משבשת, במידת מה, את חוש השיפוט שלכם. בפעם הבאה שאתם מסבירים שהמסור שקניתם הוא ה-מ-ס-ו-ר של המאה (דרגה אחת מתחת להמצאת הלחם הפרוס), שאלו את עצמכם האם המסור הוא באמת פאר התעשייה המערבית, או שמא העובדה שלקחתם משכנתא שנייה על הבית על מנת לקנות אותו, משבשת, במידת מה, את חוש השיפוט שלכם.
הספר עוסק בתכנון ובבנייה של מבנים - אני מניח שבשפה מקצועית זה תחום ההנדסה שנקרא "הנדסה אזרחית". הספר בנוי חמישה חלקים. כל חלק של הספר כולל הסברים, ודוגמאות (מותאמים לילדים ולמבוגרים), ושלל רעיונות (פשוטים, זולים, מקוריים, האמת - מדהימים) לבנייה של פרויקטים. הפרוייקטים מחולקים לשלושה תחומים - מבנים עם שלד, מבנים עם לבנים, מבנים עם לוחות.
האנגלית די פשוטה, אפשר להבין די הרבה גם בלי לקרוא, ויש לי רושם שבהמולת העשייה וחדוות הבנייה, הילדים עלולים אפילו להנות מהתמודדות עם הטקסט האנגלי. הנה שתי דוגמאות לפרויקטים. בצד שמאל פרויקט של מבנה שלד עשוי מנקי אוזניים, ובצד ימין מבנה לבנים עשוי קוביות סוכר.
ונסיים , איך לא, בשירה של נעמי שמר "אהבת פועלי בניין". בביצוע אושיק לוי והדודאים. אזהרה - החולצות אינן מכופתרות, ושיער החזה שופע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה