אני יודע שאם אבקש ממכם להמיר את קריאת הרשומה הזאת בהאזנה של שלושים דקות לראיון ששודר ב - BBC לפני מספר ימים זה לא יקרה. זה לא שאתם לא רוצים, אבל הילדים בחופשה, הרמקולים במחשב אינם עובדים, המבטא הבריטי עושה לכם רע בבטן, ובכלל אתם לא מאזינים ל - BBC מסיבות אידיאולוגיות.
מכיוון שאני חושב שהראיון עם פרופסור מרק מיודובניק (Mark Miodownik) חשוב ומעניין, אני מעניק בזאת לציבור שירותי תימלול וקצרנות. הנה עיקרי הדברים, ומי שבכל זאת רוצה להאזין לראיון המלא מוזמן לדלג לכאן.
מרק הוא פרופסור לחומרים ולחברה ב - University College London. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בסגסוגת של טורבינות של מנועי סילון. מרק מספר שהעניין שלו בחומרים החל כאשר יום אחד, בדרכו לבית הספר, הוא נדקר על רציף הרכבת. לאחר המעשה, הוא גילה שנדקר באמצעות להב של סכין גילוח, והופתע מהיכולת של חתיכת מתכת קטנה כל כך לגרום נזק גדול כל כך. הוא התחיל לחקור מתכות - מה עושה אותן חזקות כל כך וכיצד הן יכולות להיות חדות כל כך.
מרק טוען כי החומרים והדברים שאנו יוצרים מהם מגדירים אותנו כבני אדם. התקופות המשמעותיות בהיסטוריה של המין האנושי נקראות על שם חומרים - תקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל. מערכת היחסים שלנו עם העולם סובבת סביב חומרים - אנחנו לא רק יצורים שרואים וחושבים, אנחנו גם יצורים שנוגעים ומרגישים.
בעשר השנים האחרונות מרק עובד עם אומנים ויוצרים. מחד גיסא, הבנה מדעית מעמיקה יותר של החומר משפיעה על היצור ועל היצירה. מאידך גיסא, העבודה האינטימית והאינטנסיבית של היוצר עם החומר טומנת בחובה תובנות שאינן קיימות אצל המדענים. מרק טוען כי אסור להתעלם מההיבטים התחושתיים (הסנסוריים) של החומרים. כשמתעלמים מההיבטים הללו מקבלים מוצרים שאנשים פשוט לא רוצים אותם.
מדע החומרים - הכימיה, הפיסיקה, הביולוגיה, ההנדסה - נועד כולו לענות לצרכים של אנשים, בין אם מדובר בבניית חללית או בייצור חולצה. אסור להתעלם מהמימד האנושי במדע החומרים. לפיכך, צריך לצרף למדע החומרים אנשים מתחומים נוספים - אומנים, יוצרים, מעצבים, אנתרופולוגים, ארכיאולוגים, היסטוריונים, ואפילו בלשנים. מדע החומרים הוא מדע בין-תחומי. התוצרים של תחום המדע הבין-תחומי הזה אינם רק מאמרים, אלא גם תוצרים מוחשיים - דברים שאפשר לגעת בהם.
מרק מציין כי האנשים שחושבים ומדברים הם אלה שמגיעים לעמדות כוח והשפעה. הם אינם מעריכים את אלה שיוצרים חפצים, ולפיכך התקציבים שמופנים לתחום היצירה הולכים ומצטמצמים. מרק רואה עצמו כנציג היוצרים אצל אלה שחושבים ומדברים. בעיניו, יצירת דברים חשובה לא פחות מקריאה, כתיבה, חשבון, ספרות ומוסיקה. הידע שכרוך ביצירת חפצים הוא ידע שקשה מאוד לבטא במילים, ולפיכך קשה מאוד לחלוק אותו. מדובר, במקרים רבים, בידע פנימי, בידע חבוי.
מרק רואה את ההישג המדעי הגדול ביותר שלו בהקמתו של המכון ליצירה (Institute of Making). המכון מגדיר עצמו בתור "מועדון מחקר בין-תחומי לאנשים שמתעניינים בעולם היצירה: מיוצרי מולקולות ליוצרי בניינים, מיוצרי עור סינתטי ליוצרי מעבורות חלל, מיוצרי מרק ליוצרי יהלומים, מיוצרי גרביים ליוצרי ערים". המכון מכיל "ספריית חומרים" - מעל לאלף חומרים שונים, שעומדים לרשות החוקרים.
מרק מציין כי חברת הצריכה, בה אנו חיים, מאבדת את הידע שלה אודות החומרים ותהליכי הייצור של המוצרים בהם אנו משתמשים. איבוד הידע והיכולת ליצור דברים גורם לנו לאבד היבט משמעותי באישיות שלנו. בתי הספר מתרכזים בקריאה, כתיבה וחשבון אבל הם צריכים להתרכז ביצירת דברים, קריאה, כתיבה וחשבון. בכל בית ספר צריכה להיות סדנא ליצירה, בה התלמידים יוכלו להתנסות ביצירת דברים.
בסיום הראיון מרק מפציר ברשויות המקומיות להסב את הסיפריות העירוניות שלהם לסדנאות ציבוריות, פתוחות לשימושו של הקהל הרחב. מרק טוען כי בעבר הנגישות לכלים ולמרחב עבודה הייתה גבוהה, אבל הנגישות לספרים הייתה נמוכה - הפתרון נמצא בדמות הספריות הציבוריות. כיום המצב הפוך - הנגישות לספרים גבוהה מאוד, אבל הנגישות לכלים ולמרחב עבודה נמוכה ביותר - הגיע הזמן להסב את הסיפריות העירוניות לסדנאות ציבוריות. הרעיון הוא לעבור מתרבות של קניית דברים לתרבות של יצירת דברים. לעבור מתרבות של זריקת דברים לתרבות של מיחזור דברים.
השתכנעתם ? נראה אותכם הולכים לדבר עם מנהלת הסיפריה העירונית. בהצלחה.
מכיוון שאני חושב שהראיון עם פרופסור מרק מיודובניק (Mark Miodownik) חשוב ומעניין, אני מעניק בזאת לציבור שירותי תימלול וקצרנות. הנה עיקרי הדברים, ומי שבכל זאת רוצה להאזין לראיון המלא מוזמן לדלג לכאן.
מרק טוען כי החומרים והדברים שאנו יוצרים מהם מגדירים אותנו כבני אדם. התקופות המשמעותיות בהיסטוריה של המין האנושי נקראות על שם חומרים - תקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל. מערכת היחסים שלנו עם העולם סובבת סביב חומרים - אנחנו לא רק יצורים שרואים וחושבים, אנחנו גם יצורים שנוגעים ומרגישים.
בעשר השנים האחרונות מרק עובד עם אומנים ויוצרים. מחד גיסא, הבנה מדעית מעמיקה יותר של החומר משפיעה על היצור ועל היצירה. מאידך גיסא, העבודה האינטימית והאינטנסיבית של היוצר עם החומר טומנת בחובה תובנות שאינן קיימות אצל המדענים. מרק טוען כי אסור להתעלם מההיבטים התחושתיים (הסנסוריים) של החומרים. כשמתעלמים מההיבטים הללו מקבלים מוצרים שאנשים פשוט לא רוצים אותם.
מדע החומרים - הכימיה, הפיסיקה, הביולוגיה, ההנדסה - נועד כולו לענות לצרכים של אנשים, בין אם מדובר בבניית חללית או בייצור חולצה. אסור להתעלם מהמימד האנושי במדע החומרים. לפיכך, צריך לצרף למדע החומרים אנשים מתחומים נוספים - אומנים, יוצרים, מעצבים, אנתרופולוגים, ארכיאולוגים, היסטוריונים, ואפילו בלשנים. מדע החומרים הוא מדע בין-תחומי. התוצרים של תחום המדע הבין-תחומי הזה אינם רק מאמרים, אלא גם תוצרים מוחשיים - דברים שאפשר לגעת בהם.
מרק מציין כי האנשים שחושבים ומדברים הם אלה שמגיעים לעמדות כוח והשפעה. הם אינם מעריכים את אלה שיוצרים חפצים, ולפיכך התקציבים שמופנים לתחום היצירה הולכים ומצטמצמים. מרק רואה עצמו כנציג היוצרים אצל אלה שחושבים ומדברים. בעיניו, יצירת דברים חשובה לא פחות מקריאה, כתיבה, חשבון, ספרות ומוסיקה. הידע שכרוך ביצירת חפצים הוא ידע שקשה מאוד לבטא במילים, ולפיכך קשה מאוד לחלוק אותו. מדובר, במקרים רבים, בידע פנימי, בידע חבוי.
מרק רואה את ההישג המדעי הגדול ביותר שלו בהקמתו של המכון ליצירה (Institute of Making). המכון מגדיר עצמו בתור "מועדון מחקר בין-תחומי לאנשים שמתעניינים בעולם היצירה: מיוצרי מולקולות ליוצרי בניינים, מיוצרי עור סינתטי ליוצרי מעבורות חלל, מיוצרי מרק ליוצרי יהלומים, מיוצרי גרביים ליוצרי ערים". המכון מכיל "ספריית חומרים" - מעל לאלף חומרים שונים, שעומדים לרשות החוקרים.
מרק מציין כי חברת הצריכה, בה אנו חיים, מאבדת את הידע שלה אודות החומרים ותהליכי הייצור של המוצרים בהם אנו משתמשים. איבוד הידע והיכולת ליצור דברים גורם לנו לאבד היבט משמעותי באישיות שלנו. בתי הספר מתרכזים בקריאה, כתיבה וחשבון אבל הם צריכים להתרכז ביצירת דברים, קריאה, כתיבה וחשבון. בכל בית ספר צריכה להיות סדנא ליצירה, בה התלמידים יוכלו להתנסות ביצירת דברים.
השתכנעתם ? נראה אותכם הולכים לדבר עם מנהלת הסיפריה העירונית. בהצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה