אני חושב שהקריקטורה הבאה משקפת היטב את היחס של עולם הנגרות לתיב"ם (תיכנון באמצעות מחשב, CAD):
רוב הנגרים יודעים שהמחשב יכול לעזור להם איכשהו, הם רק לא תמיד מצליחים להפוך את הידיעה הזאת למשהו מעשי.
בבית הספר פגשתי את שני הקטבים - אלה שרואים במחשב שרץ בהיכל הנגרות, ואלה שסבורים כי עשרה קבין של תיכנון ירדו לעולם, והם כולם נמצאים במחשב. בקוטב האחד פגשתי את דיויד שמבצע את כל תהליך התיכנון שלו תוך שימוש בטכנולוגיה המוכחת של נייר, עיפרון, מחדד ומחק. רוב השירטוטים הם בקנה מידה של 1:2 או 1:4, וחלק מן השירטוטים (בעיקר של אזורים מסובכים) הם בקנה מידה של 1:1. דיויד הוא חסיד מושבע של בניית דגמים (mock-up) בגודל מלא, שמשלימים את תהליך התיכנון. באופן לא כל כך מפתיע, דיויד מבצע את כל החישובים שלו באופן ידני, ולהזכירכם מדובר בחישובים בשיטה האימפריאלית (עוד סוס טרויאני שהבריטים השאירו לאמריקאים).
בקוטב השני פגשתי את לי - נגר חובב שמבלה את החופשות שלו כאומן אורח בבית הספר. כשהוא לא נמצא בחופשה, לי משמש כמהנדס בכיר (מאוד) בחברה שעוסקת בתחום השמע. כשלי מגיע לבית הספר, הדברים הראשונים שהוא פורק מהמכונית הם מחשב, מסך עצום מימדים, מדפסת, ו... מערכת שמע (שעולה כמו מסור שולחן ממוצע). בכל אופן, לי מבצע את כל תהליך התיכנון שלו אך ורק באמצעות המחשב. הכל - החלק מהסקיצות הראשונות, וכלה בדגמים תלת-מידיים שממוקמים בסביבה בה הם יגורו, הכל בתוספת rendering מושלם.
שאר הנגרים והנגרים לעתיד מוצאים את המקום המתאים להם על הרצף שבין שני הקטבים הללו. אני מתחיל תמיד בשירבוט של סקיצות על גבי נייר. כשאני מתכנס למשהו קונקרטי יותר, אני עובר למחשב ומתכנן דגמים תלת-מימדיים. אם רואים את המחברים או שהם מסובכים - אני מתכנן אותם, אחרת - אני פשוט מתעלם מהם. לאחר כמה סיבובים של הערות ושיפורים (ולעיתים בניית דגם בגודל מלא) אני מתכנס לתיכנון הסופי. אני חוזר ומעדכן את הדגם הממוחשב, מוסיף לו מידות מדויקות, מכין רשימת חלקים, מדפיס, וניגש לעבודת הבנייה.
אני משתמש בתוכנה בשם SketchUp. את פיתוח התוכנה החלה, בשנת 1999, חברת הזנק (תודו שסטארט אפ נשמע טוב יותר) ששכנה בקולורדו. בשנת 2006 החברה נקנתה על ידי גוגל, אבל בשנת 2012 היא נמכרה לחברת Trimble. לסקצ'אפ שתי גירסאות - גירסא חינמית בסיסית, וגירסא מתקדמת בתשלום. לנגר המצוי מספיקה בהחלט הגירסא החינמית. התוכנה קלה ללמידה - שעתיים, שלוש ואתם בעניינים. קל לתכנן (ולעדכן) באמצעותה דברים בסיסיים, שהם כידוע לנו הרוב המכריע של מה שאנחנו מתכננים ובונים. לצד הגרסא הרשמית מצויות הרבה מאוד "הרחבות" שמקורן בקהילת משתמשים פעילה. חיפוש קצר, התקנה פשוטה, ולתוכנה הבסיסית נוסף "בדיוק מה שהייתם צריכים". חסרון מרכזי של התוכנה הוא הדרך שבה היא (לא) מטפלת בעקומות. למרבה הצער, התוכנה איננה תומכת בעקומות, והיא מייצגת אותן ע"י רצף של קווים ישרים. ברגע שהמודל שלכם כולל עקומות אתם בצרות. על חלק מן הבעיות אפשר להתגבר בדרך כזאת או אחרת, אבל לחלק מהבעיות פשוט אין פתרון.
מבחינתי, יש שני יתרונות לשימוש במחשב לצורך תיכנון. הראשון - העבודה בתלת-מימד (והיכולת לשנות את נקודת המבט) עוזרת לי "לראות" את הרהיט כבר בשלבים הראשונים של התיכנון. מודל ממוחשב איננו תחליף לדגם מוחשי, אבל הוא תחליף לא רע. השני - הקלות בה ניתן לשנות את המודל מאפשרת לי לחקור אפשרויות שונות בעלות נמוכה, ולעבוד תמיד עם תיכנון שמשקף את הרהיט שנבנה בפועל.
וכל שנותר עכשיו הוא לבנות את הרהיט.
רוב הנגרים יודעים שהמחשב יכול לעזור להם איכשהו, הם רק לא תמיד מצליחים להפוך את הידיעה הזאת למשהו מעשי.
בבית הספר פגשתי את שני הקטבים - אלה שרואים במחשב שרץ בהיכל הנגרות, ואלה שסבורים כי עשרה קבין של תיכנון ירדו לעולם, והם כולם נמצאים במחשב. בקוטב האחד פגשתי את דיויד שמבצע את כל תהליך התיכנון שלו תוך שימוש בטכנולוגיה המוכחת של נייר, עיפרון, מחדד ומחק. רוב השירטוטים הם בקנה מידה של 1:2 או 1:4, וחלק מן השירטוטים (בעיקר של אזורים מסובכים) הם בקנה מידה של 1:1. דיויד הוא חסיד מושבע של בניית דגמים (mock-up) בגודל מלא, שמשלימים את תהליך התיכנון. באופן לא כל כך מפתיע, דיויד מבצע את כל החישובים שלו באופן ידני, ולהזכירכם מדובר בחישובים בשיטה האימפריאלית (עוד סוס טרויאני שהבריטים השאירו לאמריקאים).
בקוטב השני פגשתי את לי - נגר חובב שמבלה את החופשות שלו כאומן אורח בבית הספר. כשהוא לא נמצא בחופשה, לי משמש כמהנדס בכיר (מאוד) בחברה שעוסקת בתחום השמע. כשלי מגיע לבית הספר, הדברים הראשונים שהוא פורק מהמכונית הם מחשב, מסך עצום מימדים, מדפסת, ו... מערכת שמע (שעולה כמו מסור שולחן ממוצע). בכל אופן, לי מבצע את כל תהליך התיכנון שלו אך ורק באמצעות המחשב. הכל - החלק מהסקיצות הראשונות, וכלה בדגמים תלת-מידיים שממוקמים בסביבה בה הם יגורו, הכל בתוספת rendering מושלם.
מבחינתי, יש שני יתרונות לשימוש במחשב לצורך תיכנון. הראשון - העבודה בתלת-מימד (והיכולת לשנות את נקודת המבט) עוזרת לי "לראות" את הרהיט כבר בשלבים הראשונים של התיכנון. מודל ממוחשב איננו תחליף לדגם מוחשי, אבל הוא תחליף לא רע. השני - הקלות בה ניתן לשנות את המודל מאפשרת לי לחקור אפשרויות שונות בעלות נמוכה, ולעבוד תמיד עם תיכנון שמשקף את הרהיט שנבנה בפועל.
וכל שנותר עכשיו הוא לבנות את הרהיט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה