בהרים כבר השמש מלהטת

שנת 1935. קרן היסוד, במטרה לגייס תרומות, מפיקה סרט הסברה ציוני "לחיים חדשים". נתן אלתרמן (מילים) ודניאל סמבורקסי (לחן) תורמים לסרט שלושה שירים: שיר הכביש ("הך פטיש, עלה וצנח"), שיר העמק ("באה מנוחה ליגע"), ושיר בוקר ("בהרים כבר השמש מלהטת").

הבה נסתייע במרדכי נאור לצורך ניתוח שיר בוקר. השיר נפתח באופטימיות ובהבטחות לבנייתה של הארץ.

בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת

וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל.

אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָך מוֹלֶדֶת,

בְּשִׂמְחָה, בְשִׁיר וּבְעָמָל.

מִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן עַד יָם-הַמֶּלַח

נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּמַחֲרֵשׁוֹת.

אָנּו עוֹד נִטַּע לָךְ וְנִבְנֶה לָךְ,

אָנוּ נְיַפֶּה אוֹתָךְ מְאֹד.

השורה הראשונה של הבית השלישי גררה במרוצת השנים ביקורת על אלתרמן, שכן היא מצטיירת כמתן לגיטימיות לפיתוח מזורז ובלתי מבוקר של הארץ. אנחנו עוד נשוב אל השורה הזאת, בהמשך.

נָלְבִּישֵׁך שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט.

הביקורת, כדרכה של ביקורת מתעלמת משלוש השורות "הירוקות" הבאות של הבית.

וְנִפְרֹש לָךְ מַרְבַדֵּי גַנִּים.

עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת

הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים.

הבית האחרון של השיר צופה את פני העתיד - המלחמה על המולדת. השיר והעמל מן הבית הראשון מתחלפים בקרב ובעמל.

אִם קָשָׁה הִיא הַדֶּרֶך וּבוֹגֶדַת,

אִם גַּם לֹא אֶחָד יִפֹּל חָלָל,

עַד עוֹלָם נֹאהַב אוֹתָך מוֹלֶדֶת,

אָנוּ לָךְ בַּקְרָב וּבְעָמָל!

==========

תנועת הארכיטקטורה הברוטליסטית (ברוטליזם) פרחה בעולם בין שנות החמישים לשנות השבעים של המאה הקודמת. הברוטליזם צמח לאחר מלחמת העולם השנייה, ושורשיו נטועים בארכיטקטורה המודרנית של תחילת המאה העשרים. סגנון הברוטלזים התאפיין בשימוש בבטון חשוף (מקור השם הוא במאמר של הארכיטקט לה קורבוזיה Beton Brut - בטון גולמי, חשוף), בחשיפה של שיטות הבנייה והחומרים, ובמבנים מונומנטליים (מתנצל - אפילו לאקדמיה אין הצעה למילה עברית הולמת). המבנים מאופיינים בגסות, בחספוס ובהתרסה - הם אינם נוחים או קלים לעיכול. הסגנון אומץ בחום על ידי הממסד הציבורי, למרות שציבור המשתמשים במבנים היה הרבה פחות נלהב.

בניין מדעי החיים, אוניברסיטת בן גוריון

מדינת ישראל של שנות החמישים אימצה את הברוטליזם בזרועות פתוחות. במישור המעשי - קברניטי המדינה, שנאלצו להתמודד עם מצב כלכלי קשה ועם צורך בקליטה של מאות אלפי עולים חדשים, מצאו בסגנון הברוטליזם את המענה לאתגרים המורכבים. במישור האידיאולוגי - הברוטליזם שירת נאמנה את הצורך בשלילת הגולה - המערבית (הסגנון הבינלאומי) והמזרחית (הסגנון המוסלמי), ואת הצורך של האדריכלים הישראלים הצעירים לפתח אדריכלות ישראלית מקורית. הבטון ייצג את החברה הישראלית - חברה גולמית ישירה ולא פורמלית. לצד זאת הבטון ייצג גם את המרכיבים השליליים שבחברה - כוחניות, אטימות ואלימות.

מבנים ברוטליסטים בבאר שבע

באר שבע שימשה כמעבדת ניסוי לארכיטקטורה ברוטליסטית. בעשרים שנותיה הראשונות נבנתה באר שבע על יד המדינה, וכך מוצאים בה מבנים ברוטליסטים רבים. שנאמר, עשרה קבין של ברוטליזם ירדו על ישראל - תשעה מהם נטלה באר שבע. בשנים האחרונות נעשה נסיון למתג את בירת הנגב בתור "בירת הברוטליזם", להוציא מתוק מעז, לראות את היופי מתוך הכיעור.

באר שבע לא עצרה את מסעו של הברוטליזם דרומה. בית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן גוריון שוכן במבנה בטון גס וכוחני, שעומד בניגוד גמור לערכים של המוסד החינוכי. הירידה למכתש רמון הצליחה לבלום את מסעו של הברוטליזם דרומה - אך לא לפני שהוא הותיר את חותמו בדמות בית הספר לקצינים (בה"ד 1). וכל קישור בין תכונות המבנה לתכונות הקצינים - באחריותם הבלעדית של הקוראים.