מאיר אריאל (מילים, לחן וביצוע) - שדות גולדברג.
רובנו מכירים את השיר בשמו "ילדתי שלי", אבל שמו הרשמי של השיר הוא "שדות גולדברג". מה מקור השם? הנה הבית הראשון של השיר - אולי בו יימצא הרמז.
רובנו מכירים את השיר בשמו "ילדתי שלי", אבל שמו הרשמי של השיר הוא "שדות גולדברג". מה מקור השם? הנה הבית הראשון של השיר - אולי בו יימצא הרמז.
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך
בשדה המוזהב
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
הוא ימכור לך מרחב
השדה המוזהב
טוב, מדובר פה על "שדה מוזהב", וכידוע לנו "גולדברג" בגרמנית הוא "הר מוזהב". אבל - בואו נודה על האמת - זה די דחוק. רגע, הייתה פעם משוררת בשם לאה גולדברג, והיא אפילו כתבה שיר "את תלכי בשדה" (לחן: חיים ברקני, ביצוע: חווה אלברשטיין).
והנה הבית הראשון משירה של לאה גולדברג:
האמנם האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם
לאה גולדברג כתבה שיר אופטימי המעודד את הילדה לצאת אל השדה (החופש, האהבה), ואילו מאיר אריאל כתב שיר תשובה מפוקח (שלא לומר פסימי) המזהיר את הילדה מפני אותו שדה. לאה גולדברג כותבת את השיר מנקודת מבטה של הנערה הצעירה, ואילו מאיר אריאל כותב את השיר מנקודת מבטו של מבוגר (אבא ?) שדואג לאותה נערה הצעירה. הדבר הראשון מפניו מזהיר מאיר אריאל את הנערה הוא "מרחב" (בסיומו של הבית הראשון - "הוא (= השדה המוזהב) ימכור לך מרחב"). אצל גולדברג המרחב הוא "מרחב חיובי", בעוד שאצל אריאל המרחב הוא "מרחב שלילי".
בעולם האומנות משתמשים במונח "מרחב שלילי" (negative space) ולצידו במונח "מרחב חיובי" (positive space). "המרחב החיובי" הוא המרחב שנתפש על ידי הנושאים (האובייקטים) של היצירה. "המרחב השלילי" הוא המרחב שמסביב לנושאים של היצירה. המרחב החיובי, המרחב השלילי ויחסי הגומלין שביניהם מהווים מרכיב מרכזי בקומפוזיציה של היצירה.
הנה שלוש תמונות שימחישו את המונחים ואת יחסי הגומלין ביניהם. בתמונה הראשונה קיים איזון בין המרחב החיובי למרחב השלילי. בתמונה השניה המרחב השלילי דומיננטי, ובתמונה השלישית המרחב החיובי דומיננטי. כל תמונה מספרת סיפור שונה, ומעוררת תחושות שונות.
שימוש במרחב שלילי נפוץ מאוד בעיצוב סמלילים (לוגואים). אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא הלוגו של חברת השילוח הבינלאומית FedEx. בין האות E והאות x נוצר מרחב שלילי בצורת חץ.
הנה סמליל מבריק שעיצב אלכסנדר ג'ונסון עבור הספר מובי דיק (הקוראים מתבקשים לאתר את הצלצל ואת זנבו של הלוויתן):
לעומת הסמלילים שבהם, עפי"ר, יחסי הגומלין בין המרחב החיובי והמרחב השלילי ברורים ופשוטים, הרי שבפסיפסים של האומן ההולנדי אשר (M. C. Escher) מוצאים יחסי גומלין מורכבים מאוד בין המרחבים. המרחבים שלובים זה בזה עד שבלתי ניתן לקבוע מי מהם הוא השלילי ומי הוא החיובי.
 |
| שמיים ומים (1938) |
 |
| יום ולילה (1938) |
ועם תחריטי העץ של אשר נסיים את הרשומה. ברשומה הבאה נסביר את פשר ה-"מה" בכותרת, ונדבר על מרחב שלילי וחיובי בעיצוב רהיטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה