יום שבת, 5 בפברואר 2011

הדבקות (פרק א')

דבק הוא אחד מאותם נושאים (כמו זרם חילופין וביטוח פנסיוני) עלומים שהוסברו לי אין ספור פעמים. במהלך ההסבר אני משוכנע שהפעם אני מבין במה מדובר. אם ההסבר היה טוב במיוחד אני מסוגל לחזור עליו כעבור מספר ימים, אך כעבור שבועיים לערך ההסבר מתערפל ונמוג לו.

דבק הוא תערובת נוזלית (לרוב) שמחברת דברים יחדיו. מקורו של הדבק יכול להיות טבעי או סינתטי, והוא מתקשה (מתייבש) ע"י התאדות של חומרים או ע"י תגובה כימית. מה באמת קורה שם? לא ממש ברור, וכנראה גם לא ממש חשוב לנו. מה שכן חשוב לנו הוא שאם ניקח שתי חתיכות עץ, נמרח דבק על המחבר (joint) שביניהן, נהדק היטב באמצעות קליבות (clamps), נחכה כמה שעות, שתי החתיכות יתחברו להן.

שלב ההדבקה הוא שלב מאוד לחוץ בתהליך בנייתו של רהיט. ברהיט מסובך, מחברים בשלב ההדבקה מספר רב של חלקים, שעובדים על בנייתם במשך שבוע, שבועיים, ואפילו יותר. החלקים צריכים להיות מודבקים בצורה הנכונה ובסדר הנכון. בתום ההדבקה (ולרוב כבר במהלכה) יש להדק את המחברים באמצעות קליבות. את כל זה צריך להספיק לעשות תוך כרבע שעה ("זמן הפתיחה" של רוב הדבקים הנפוצים). כדי להגביר את מימד הלחץ טוב לזכור כי כמעט שאין דרך חזרה - אם חיברת חלקים לא נכונים, או חיברת בסדר הלא נכון - אתה מוזמן להשתמש במשפט הידוע "Huston, we have a problem" תוך כדי הטחת ראשך בקיר. אם גילית את הטעות לאחר יותר מרבע שעה - חסוך לעצמך את המשפט, ועבור מיידית לדפיקת הראש בקיר.

לפני ההדבקה הרטובה עושים תרגיל על יבש (dry run). בתרגיל מחברים את כל החלקים, מחליטים על הסדר הנכון, מכינים את כל הקליבות (ואמצעי עזר נוספים), ובודקים שהכל נכנס בפרק הזמן הקצוב. או אז, מפרקים הכל בצורה מסודרת, ופורשים את החלקים והקליבות לפי סדר ההדבקה. הולכים לשירותים, נושמים עמוק, ומתחילים בהדבקה.

נפתח בדוגמא להדבקה די מסובכת - הכסא שבתמונה.



לצורך הדבקתו של הכסא הזה השתמשתי בדבק עם זמן פתיחה ארוך במיוחד (כחצי שעה), סייעו לי שני אנשים, ועבדתי על ההכנות להדבקה כשעתיים. בהדבקה הודבקו:
  • חמש רגליים (אחת מוסתרת)
  • 4 חלקי מושב - 1/5 עיגול כל אחד
  • חלק ישר שסגר את המושב
  • 2 קשתות עליונות (כל אחת בנויה משני חלקים שהודבקו קודם לכן) שהתחברו לרגליים וזו לזו
סה"כ הודבקו 12 חלקים עם 16 מחברים.

היות שמדובר בקשתות השתמשתי ברצועות להידוק. על מנת לשמור על הרגליים במקומן השתמשתי ב - spacer-ים. כדי להדק את הקשתות העליונות לרגליים וזו לזו השתמשתי בבלוקי עזר (שהודקו למקומם מבעוד מועד) ששימשו כנקודת אחיזה לקליבות. החוטים (הלבנים) שמתנופפים מעל הכיסא אכן שימשו להחזקת מספר חלקים בתהליך ההדבקה. וכן, גם הסולם שמאחור נטל חלק בתהליך.

לסיום חלק א' הנה כמה כללים בנושא הדבקה:
  • כלל התרגול היבש:
    • אם התרגול היבש היה טוב - ההדבקה תהייה קשה.
    • אם התרגול היבש היה קשה - ההדבקה תהייה קשה.
    • אם לא נערך תרגול יבש - ההדבקה תהייה קשה.
  • כלל הטלפון - תמיד, ברגע הקריטי של ההדבקה תתקבל שיחת טלפון מהגן / בית הספר / מספר חסוי שמתגלה כנציגת מפעל הפיס שמחפשת את אשתך אבל מוכנה לדבר גם איתך על מבצע חדש שהם עורכים.
  • כלל סימון החלקים:
    • אם סימנת את החלקים על המחברים - הדבק יכסה כליל את הסימון.
    • אם סימנת את החלקים עם מסקינגטייפ - הסימון ייפול.
  • כלל המטה-פיסיקה של הקליבות - קליבה אשר פורקה לאחר התרגול היבש לעולם לא תימצא במקום בו הושארה, ולעולם לא תישאר באורך בו הושארה.

עוד על הדבקות ברשומה הבאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה