‏הצגת רשומות עם תוויות קנדה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קנדה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 24 בנובמבר 2014

החיים בחוץ לא כל כך פשוטים (חלק א')

בשישה עשר לאפריל, שנת 1978 התמנה רפאל איתן לרמטכ"ל האחד עשר של צה"ל. למען מירי רגב נציין שהוא החליף בתפקיד את מוטה גור, שממש (אבל ממש) לא היה הרמטכ"ל בעת שיחרור ירושלים. בכל אופן, עם כניסתו של רפול לתפקיד הוא הכריז על שורה של צעדים שלא זכו לאהדה רבה - השבת הכומתה אל הראש, איסוף תרמילים משומשים, וביטולן של הלהקות הצבאיות. דרך אגב, רבים זוכרים לו את הקמתו של פרויקט "נערי רפול", אבל מעטים יודעים כי הוא גם זה שהקים את תוכניות "תלפיות".

נחזור אל הלהקות הצבאיות - הלהקות מצאו דרכים שונות ומשונות להתמודד עם רוע הגזירה. להקת פיקוד צפון שינתה את שמה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והריצה שתי תוכניות במקביל - תוכנית רשמית של שירה בציבור של שירי ארץ ישראל, ותוכנית רגילה וקצת פחות רשמית (שלא לומר מחתרתית משהו) בשם "בלילה על הדשא". התוכנית כללה את השיר (ניחשתם נכון) "בלילה על הדשא" שהפך עד מהרה ללהיט, והיה למעשה הלהיט האחרון שיצא מקו הייצור של הלהקות הצבאיות. את המילים כתבה אסתר ניצב (כותבת אלמונית מקיבוץ בית זרע). למנגינה שהלחין יאיר רוזנבלום מספר שנים קודם לכן עבור הסרט צ'רלי וחצי.

הנה מילות הבית הראשון של השיר, ואחריהן השיר בביצוע חבורת הזמר של פיקוד הצפון בשנת השלושים למדינת ישראל.

נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל 
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר 
שירים פשוטים, שירים יפים 
על אהבה וקיץ 
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם 
שאין כמותם. 



אמנם בבית השני מגלים כי החברים יושבים בחוץ על הדשא, אבל זה לא צריך להפריע לנו לדבר על ריהוט חוץ. מאחר שאנחנו נמצאים בבלוג שעוסק בנגרות, ומאחר שאנחנו סולדים מחומרים מודרניים (פלסטיק ומתכת), נדבר על ריהוט חוץ עשוי עץ.

כל מי שבונה או קונה רהיטי עץ, שעומדים לשהות בחוץ, חייב להכיר בעובדה כי אורך החיים שלהם מוגבל. לתנאים הסביבתיים (The Elements) השפעה רבה על שרידות הרהיטים, אבל ההשפעה שלנו על התנאים הללו מוגבלת למדי. אנחנו יכולים לנסות ולהשפיע בשלושה תחומים: בחירת חומר הגלם (סוג העץ), עיצוב, וגימור.

בחירת חומר הגלם
העץ האידאלי עבור ריהוט חוץ הוא עץ שיודע כיצד להזדקן בכבוד - לדהות באלגנטיות בלי להרקב. העצים המוצלחים ביותר בקטגוריה זאת הם העצים המכונים "אקזוטיים" - עצים שאינם מקומיים לאירופה או לארצות הברית. העצים הללו נוטים להיות כבדים, צפופים, עמידים לריקבון, וצבעם דוהה לגוונים אפורים יפים. אבל, שימוש בעצים אקזוטיים מעורר בעיות כלכליות ומוסריות. העצים הללו יקרים מאוד, וכמעט תמיד הגעתם למערב משלבת כריתה בלתי אחראית עם ניצול של האוכלוסיה המקומית.

קיימות גם חלופות מקומיות יותר. אחת החלופות המוצלחות היא אלון לבן (White Oak). הוא אמנם לא עמיד כמו העצים האקזוטיים, אבל בהחלט מדובר בעץ שיצליח לשרוד במשך שנים רבות. באלון יש הבדל באופי גרעינים בשתי תקופות הצמיחה - הגרעינים של הצמיחה המוקדמת (early growth) רכים ופתוחים יותר מאלה של הצמיחה המאוחרת (late growth). השחיקה של הגרעינים הרכים והפתוחים מהירה יותר, ולפיכך יורגש חספוס בפני השטח כעבור מספר שנים. על מנת להתגבר על הבעייה צריך להשתמש בעצים עם טבעות גדילה צפופות. כשמשתמשים באלון לבן (או בעצים אחרים) עבור ריהוט חוץ יש להימנע לחלוטין משימוש ב - sapwood, שכן אין לו כל עמידות בפני ריקבון.

רוביניה בת שיטה (Black Locust) היא צמח מקומי לצפון מזרח ארצות הברית, אך כיום הוא התאזרח בכל רחבי ארצות הברית וקנדה. במדינות ים תיכוניות רבות הוא נחשב למין פולש - הצמח מתפשט במהירות באמצעות נצרים, גדל בקצב מהיר, הצל שלו מפחית את התחרות מצד צמחים אחרים, וכך הוא משתלט על שטחים נרחבים. בארץ הוא נחשב לצמח מאוזרח, אך הרשויות ממליצות שלא להשתמש בו בגינון. הרוביניה עמידה מאוד בפני רקבון, ובנוסף - בצמח אין יותר מאשר שלוש שנים של sapwood, כך שמבזבזים מעט מאוד חומר. החסרון המרכזי - קשה מאוד להשיג את העץ באופן מסחרי.

ברוש קרח / גלברה (Bald Cypress) הוא צמח שמקורו באריזונה שבארצות הברית. כיום הוא נפוץ במדינות רבות, ובכללן ישראל. מדובר בעץ ברוש בעל צורה של פירמידה שגובהה עשוי להגיע לגובה של 15 מטר וקוטרה לרוחב של 4.5 מטר. העץ בעל משקל סגולי נמוך כך שהוא מומלץ לרהיטים שצריך להזיז לעיתים קרובות. הבעייה המרכזית - העץ מאוד שמנוני, כך שההדבקה שלו מצריכה שימוש בדבקים מיוחדים (דבקים אפקוסיים יעודיים).

ארז אדום (Red Cedar) הוא צמח נפוץ מאוד בקנדה ובצפון ארצות הברית, והוא מיובא לארץ באופן סדיר. העץ בעל עמידות טובה מאוד לריקבון, וגם הוא - כמו הברוש הקרח - בעל משקל סגולי נמוך. הבעייה - העץ מכיל לא מעט עיניים, שעשויות להפריע למחברים. יש לתכנן היטב מראש, ולהיות מוכנים לאחוזי פחת גבוהים.

עד כאן לרשומה זאת. בשבוע הבא נדבר על שני התחומים הנוספים: עיצוב וגימור הרהיטים.

יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

רון בלב ואת ביד

הפעם נרחיק לבריטיש קולומביה (British Columbia), המחוז הדרום מערבי של קנדה. גודלו של המחוז הוא 944,735 קמ"ר (פי 43 משטחה של מדינת ישראל) ומתגוררים בו 4.4 מיליון תושבים (לעומת 7.8 במדינת ישראל). נכון לסקר משנת 2011, כ - 58% משטח הקרקע מכוסה ביער, שרובו המכריע (80%) מורכב מעצים מחטניים.

בשנות השישים סבלו היערות בבריטיש קולומביה מכריתה תעשייתית אינטנסיבית. הכריתה השאירה אזורים נרחבים חשופים, בלי יכולת להתחדש. בתחילה, נשות הכורתים היו אחראיות על שתילה מחדש של עצים באזורים החשופים. מאחר שפתרון זה היה בלתי מספק, חברות הכריתה בשיתוף ממשלת קנדה שכרו חברות לצורך ייעור מחדש של האזורים החשופים. מדובר היה בקבוצות של נשים וגברים צעירים, שהיו יוצאות לעומק היערות לתקופות של מספר חודשים. הצעירים ה"היפים", נהנו מחיי הטבע, מהחופש, מחיי השיתוף, מהעבודה הפיסית המאומצת, ומהשכר הגבוה.

דניאל ג'יימס הנהיג את אחת הקבוצות הללו. הקבוצה שלו פעלה בשנים 1977 עד 1987, מנתה כשלושים צעירים, ושתלה כשניים עשר מיליון עצים. במהלך אחת מעונות השתילה, יילד דניאל את אישתו ג'ני באוהל טיפי ששכן במחנה מרוחק. לזוג נולדה ילדה בשם נהני ארנצן (Nahanni Arntzen). את ילדותה בילתה נהני עם הקבוצה של אביה, כשהיא מצטרפת לכל פעילויותיה.

לפני מספר שנים נהני רצתה להראות לביתה תמונות שלה כשהייתה קטנה. היא פנתה לאביה, ושאלה אותו האם יש לו תמונות כלשהן מהתקופה ההיא. האב שלף ארגזים מלאים בשקופיות שהוא צילם במהלך השנים. תמונות נהדרות - הן מבחינה אומנותית, הן מבחינה טכנית, והן מבחינת ערכן ההיסטורי. נהני יזמה פרויקט kickstarter שמטרתו גיוס כסף לצורך הוצאת ספר עם מבחר מהתמונות שצילם אביה במהלך השנים. הפרויקט גייס את הסכום המבוקש, ולנו לא נותר אלא להמתין ליציאתו של הספר. בינתיים, הנה כמה תמונות מתוך האוסף העצום.

האוהל בו נולדה נהני





נהני במחנה